תמונה אמיתית של אטום בודד!
הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?
בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון אטומים.
אם אטום הוא כל כך קטן, איך אנחנו רואים אותו בתמונה?
האטום שבתמונה, מסוג סטרונציום, נלכד באמצעות שדה חשמלי בין שתי אלקטרודות, ונראה במצלמה בזכות אור לייזר שפוגע בו. התמונה המרשימה הזו צולמה במעבדה של אוניברסיטת אוקספורד וזכתה בפרס הלאומי הבריטי לצילום מדעי, ובצדק.
כדי ללכוד ולצלם את האטום הבודד הזה, חוקרים באוניברסיטת אוקספורד משתמשים בשיטה מיוחדת מאוד: הם לוכדים את האטום בשדה חשמלי שמחזיק אותו במקום. לאחר מכן הם מאירים אותו עם לייזר, מה שגורם לאטום לפלוט אור קטן. האור הזה הוא מה שאנחנו רואים בתמונה. האתגר הגדול היה לקלוט את כמות האור הקטנה הזאת, שחלשה פי מיליארדים מהאור שנדרש לנו כדי לראות באופן רגיל. בדיוק בגלל זה התמונה הזאת כל כך מיוחדת ונדירה.
ולמה בכלל רוצים לצלם אטומים בודדים?
כשחוקרים מצליחים לראות אטום אחד ולשלוט בו, זה פותח את הדרך לפיתוח טכנולוגיות עתידיות פורצות דרך, כמו מחשבים קוונטיים. במחשבים כאלה, אטומים בודדים ישמשו לביצוע חישובים מסובכים במהירויות שאפילו המחשבים הכי מתקדמים של היום לא יכולים להשיג. בנוסף, היכולת לשלוט באטום אחד ולמדוד אותו בדיוק עצום יכולה לסייע בפיתוח שעונים אטומיים מדויקים במיוחד, מכשירי מדידה חדשניים, ואפילו שיטות הצפנה מתקדמות.
Image Credit – David Nadlinger, University of Oxford

כנס SpaceTech 2023
כנס SpaceTech 2023 אתמול השתתפנו בכנס SpaceTech 2023 שנערך בתל אביב. זכינו לפגוש ולשמוע את ראשי תעשיית החלל הישראלית, ולשמוע על התכניות של ישראל לטווח הארוך

סערת העין הצפונית על צדק
בתמונה שלפנינו נראית סופה עצומה בחצי הכדור הצפוני של כוכב הלכת צדק, שצולמה על ידי החללית ג'ונו של נאס״א. גודלה של הסופה דומה לגודלו של

גלסיה לא סדירה שצילם טלסקופ החלל האבל
גלקסיה לא סדורה שצילם טלסקופ החלל האבל NGC7292 היא גלקסיה די מפוזרת ועל כן מסווגת כגלקסיה לא סדורה. הגלקסיה נמצאת במרחק של כ 44 מיליון

האם הקטבים של כדור הארץ בעצם הפוכים?
הקוטב הצפוני של כדור הארץ הוא הקוטב הדרומי, ולהיפך. אנחנו מדברים על השדה המגנטי של כדור הארץ, הרי אם לא ידעתם – כדור הארץ הוא

מימס – כוכב המוות של מערכת השמש שלנו
תארו לכם עולם שבו הירח שלנו היה נראה כמו כוכב המוות מ"מלחמת הכוכבים". זה לא מדע בדיוני, זו סיפורה של מימס, אחד מירחי שבתאי, שנראה

השמש תפוג-תוקף
בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה. כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה