המרכז האסטרונומי

כוכב ניוטרון

דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים.
שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים מסיביים מאוד, ננסים לבנים – כוכבים צנועים כמו השמש שלנו.
 
אבל יש משהו באמצע, משהו מוזר ומעניין – כוכבי ניוטרונים.
כוכב ניוטרונים נוצר כאשר כוכב מסיבי – 8-20 פעמים המסה של השמש שלנו מסיים את הדלק ומת. בכוכבים כמו השמש שלנו אין מספיק כוח כבידה כדי להתגבר על כוח הדחייה של האלקטרונים (כמו שני צדדים זהים של מגנט) והקריסה נעצרת. כאשר הכוכב מסיבי מספיק, כוח הכבידה מצליח למעוך אלקטרונים יחד. בתהליך הזה שקורה תוך זמן מאוד מאוד קצר אלקטרונים, פרוטונים ועוד חלקיקים נמעכים יחד ויוצרים ניוטרונים.
גם לניוטרונים יש כוח דחיה משלהם ואם הכוכב המסיבי לא מסיבי מספיק כוח זה ימנע את הקריסה הנוספת לחור שחור.
 
מה שמקבלים בסוף זה כוכב שקוטרו כ 20 קילומטרים. כן, כל החומר שהרכיב את הליבה של כוכב מסיבי מכווץ ל 20 קילומטרים.
איך ניתן לדחוס חומר בצורה כזו קיצונית? אם ניקח אטום ונגדיל אותו ל 100 מטרים, הגרעין שלו יהיה בגודל של גולה. שאר השטח פשוט ריק.

אילוסטרציה של מבנה האטום.
Illustration of an Atom and its Subatomic Particles
 בכוכב ניוטרונים פשוט אין שטח ריק. הכל נדחס יחד לניוטרונים עד שכוח הכבידה לא מספיק על מנת למעוך גם אותם. ברגע עצירת הקריסה מתרחשת סופרנובה וחלקיקים תת אטומים וחלקיקי ניוטרינו מתפרצים מהליבה וגורמים לגל הדף עצום.
 
כוכבי ניוטרונים הם חיה מוזרה. פני השטח שלהם הם חומר רגיל (אבל עדיין דחוס) ובפנים הכל מלא בניוטרונים (חלקיקים תת אטומיים ממוזגים). 
כמה אתם חושבים שהחומר בכוכב ניוטרונים (ניוטרוניום) דחוס? מוכנים? אם ניקח סנטימטר רבוע של חומר משקלו יהיה 400,000,000 טונות!
כן, 400 מיליון טונות.
מבחינתו של אותו ניוטרוניום, חומר רגיל שווה ערך לוואקום. אם נשליך בעדינות את אותו סנטימטר רבוע על כדור הארץ הוא פשוט יעבור דרכו מבלי למצמץ.
בזכות הדחיסות העצומה הזו, כוח הכבידה של כוכבי ניוטרונים חזק פי 100 מיליארד פעמים מאשר בכדור הארץ! 100,000,000,000 פעמים!

מאפיין נוסף של כוכבי ניוטרונים הוא מהירות הסיבוב שלהם. כיום אנו יודעים שאם עצם מסתובב מתחיל להתכווץ הוא מסתובב מהר יותר. זה נכון גם במקרה הזה. לקחנו כוכב שמסתובב סביב עצמו בקצב של ימים או אפילו שבועות וכיווצנו אותו לשבריר מהגודל שלו. מהירות הסיבוב שלו מתגברת בצורה עצומה והוא יכול להשלים סיבוב כל מספר שניות או אפילו שניה. זה לא הסוף… יש כוכבי ניוטרונים שמשלימים מאות סיבובים בשניה!

כוכבי ניוטרונים מתחלקים למספר קטגוריות כגון פולסר ומגנטר ולהם תכונות מוזרות ומעניינות אפילו יותר. עליהם נרחיב בפוסט הבא
NASA, ESA, CSA, STScI; J. DePasquale, A. Koekemoer, A. Pagan (STScI).

השוואה של ווב והאבל – עמודי הבריאה

האבל מול James Webb – עמודי הבריאה עמודי הבריאה הם חלק מערפילית הנשר – בית יולדות לכוכבים חדשים, ואחת מתמונות האסטרונומיה המפורסמות בהיסטוריה/בתמונה להלן אפשר לראות

שדוני-ברקים: התופעה שמעל הסערה

כשמתרחשת סופת ברקים עוצמתית, לפעמים מופיעה מעליה תופעה מיוחדת: הבזקי אור אדומים המכונים "שדוני-ברקים". התופעה הזו מתרחשת הרבה מעל העננים, בגובה של 50 עד 90

sas-chandra-webb-telescopes-combine-for-arresting-views www.jpl.nasa.gov/news/na Credit: X-ray: Chandra: NASA/CXC/SAO, XMM: ESA/XMM-Newton; IR: JWST: NASA/ESA/CSA/STScI, Spitzer: NASA/JPL/CalTech; Optical: Hubble: NASA/ESA/STScI, ESO; Image Processing: L. Frattare, J. Major, and K. Arcand

הכוח של שילוב טלסקופים

שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד. דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

וואטסאפ
חייגו

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: