תמונה אמיתית של אטום בודד!
הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?
בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון אטומים.
אם אטום הוא כל כך קטן, איך אנחנו רואים אותו בתמונה?
האטום שבתמונה, מסוג סטרונציום, נלכד באמצעות שדה חשמלי בין שתי אלקטרודות, ונראה במצלמה בזכות אור לייזר שפוגע בו. התמונה המרשימה הזו צולמה במעבדה של אוניברסיטת אוקספורד וזכתה בפרס הלאומי הבריטי לצילום מדעי, ובצדק.
כדי ללכוד ולצלם את האטום הבודד הזה, חוקרים באוניברסיטת אוקספורד משתמשים בשיטה מיוחדת מאוד: הם לוכדים את האטום בשדה חשמלי שמחזיק אותו במקום. לאחר מכן הם מאירים אותו עם לייזר, מה שגורם לאטום לפלוט אור קטן. האור הזה הוא מה שאנחנו רואים בתמונה. האתגר הגדול היה לקלוט את כמות האור הקטנה הזאת, שחלשה פי מיליארדים מהאור שנדרש לנו כדי לראות באופן רגיל. בדיוק בגלל זה התמונה הזאת כל כך מיוחדת ונדירה.
ולמה בכלל רוצים לצלם אטומים בודדים?
כשחוקרים מצליחים לראות אטום אחד ולשלוט בו, זה פותח את הדרך לפיתוח טכנולוגיות עתידיות פורצות דרך, כמו מחשבים קוונטיים. במחשבים כאלה, אטומים בודדים ישמשו לביצוע חישובים מסובכים במהירויות שאפילו המחשבים הכי מתקדמים של היום לא יכולים להשיג. בנוסף, היכולת לשלוט באטום אחד ולמדוד אותו בדיוק עצום יכולה לסייע בפיתוח שעונים אטומיים מדויקים במיוחד, מכשירי מדידה חדשניים, ואפילו שיטות הצפנה מתקדמות.
Image Credit – David Nadlinger, University of Oxford

מוכנים לטיסה הארוכה בהיסטוריה?
דמיינו שאתם יושבים חגורים במטוס ליד החלון במטוס בואינג 747. המנועים מהמהמים, ועוד רגע אנחנו ממריאים לטיסה הארוכה ביותר שנעשתה אי פעם – בלי נחיתות,

פיירפלי מבצעת נחיתה מסחרית מוצלחת על הירח
פיירפליי איירוספייס הצליחה במשימת Blue Ghost 1 עם נחיתה רכה על הירח באזור מונס לטראי שבמכתש מארה קריסיום. המשימה, כחלק מתוכנית ארטמיס של נאס"א, כללה

נוגה – הגיהנום של מערכת השמש
לעיתים שואלים אותנו מה זה האובייקט הבהיר מאוד הזה שרואים בכיוון מערב אחרי השקיעה – זה מטוס? זה עב"מ? זה סופרמן? אז התשובה היא, שמדובר

שאריות סופרנובה בקבוצת הכוכבים ברבור
שאריות סופרנובה בקבוצת הכוכבים ברבור עם הקיץ המתקרב הגיע הזמן לסקור מעט את ערפילית הצעיף (Veil). אזור ענק שמכיל שאריות סופרנובה שהתפוצצה לפני כ 15,000

חייזרים ארציים: והפעם צפרדע שקופה
חייזרים ארציים התמונה יוצאת הדופן הזו היא לא משיעור אנטומיה… ככה אכן נראית הצפרדע, המוכרת בשם המאוד-קליט: Hyalinobatrachium yaku. הכינוי שלה הוא Glass Frog, הצפרדע עם

פורסמה המפה המגנטית הראשונה אי פעם של חור שחור
לראשונה צולמה המפה המגנטית של חור שחור, אשר מציגה תובנות חדשות על התנהגותם ומאשרת תאוריות קיימות על היקום לפי איינשטיין