תמונה אמיתית של אטום בודד!
הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?
בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון אטומים.
אם אטום הוא כל כך קטן, איך אנחנו רואים אותו בתמונה?
האטום שבתמונה, מסוג סטרונציום, נלכד באמצעות שדה חשמלי בין שתי אלקטרודות, ונראה במצלמה בזכות אור לייזר שפוגע בו. התמונה המרשימה הזו צולמה במעבדה של אוניברסיטת אוקספורד וזכתה בפרס הלאומי הבריטי לצילום מדעי, ובצדק.
כדי ללכוד ולצלם את האטום הבודד הזה, חוקרים באוניברסיטת אוקספורד משתמשים בשיטה מיוחדת מאוד: הם לוכדים את האטום בשדה חשמלי שמחזיק אותו במקום. לאחר מכן הם מאירים אותו עם לייזר, מה שגורם לאטום לפלוט אור קטן. האור הזה הוא מה שאנחנו רואים בתמונה. האתגר הגדול היה לקלוט את כמות האור הקטנה הזאת, שחלשה פי מיליארדים מהאור שנדרש לנו כדי לראות באופן רגיל. בדיוק בגלל זה התמונה הזאת כל כך מיוחדת ונדירה.
ולמה בכלל רוצים לצלם אטומים בודדים?
כשחוקרים מצליחים לראות אטום אחד ולשלוט בו, זה פותח את הדרך לפיתוח טכנולוגיות עתידיות פורצות דרך, כמו מחשבים קוונטיים. במחשבים כאלה, אטומים בודדים ישמשו לביצוע חישובים מסובכים במהירויות שאפילו המחשבים הכי מתקדמים של היום לא יכולים להשיג. בנוסף, היכולת לשלוט באטום אחד ולמדוד אותו בדיוק עצום יכולה לסייע בפיתוח שעונים אטומיים מדויקים במיוחד, מכשירי מדידה חדשניים, ואפילו שיטות הצפנה מתקדמות.
Image Credit – David Nadlinger, University of Oxford

שבוע ירחים – ירחי מאדים
שבוע ירחים – ירחי מאדים אנחנו אוהבים לדבר הרבה על מאדים בתור יעד עתידי ליישוב ולמחקר, שכן מאדים הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו, שעליו

שבוע ירחים – צדק
שבוע ירחים – ירחי צדק אם בשבוע שעבר היה ליקוי חמה ששבה את תשומת הלב של כולנו, השבוע אנחנו ניתן את תשומת ליבנו לירחים השונים

השלבים ביצירת כדור דייסון
רוצים לבנות כדור דייסון? אם המושג נשמע לכם כמו שואב אבק מתקדם, אתם לא לגמרי טועים – הממציא, פרימן דייסון, לא קשור למותג של מכשירי

דגימת האסטרואיד OSIRIS-REx
אסטרואידים הינם גושים ענקיים של סלע שמרחפים להם במסלולים שונים סביב השמש, כמו שאר הגופים במערכת השמש. הם מורכבים בעיקר מסלעים ואבק, אך רבים מהם כוללים מרכיבים מעניינים שונים כמו מים, מתכות ועוד. רבים מאותם אסטרואידים מכילים משאבים אותם נרצה לכרות בעתיד, ולשם כך יש צורך להתחיל במיפויים ברזולוציה גבוהה, כלומר להתחיל לצלם מקרוב, מאוד קרוב.

סופרנובה חדשה בגלקסיית NGC4216
אי שם בעבר, לפני כ 55 מיליון שנים בגלקסיה רחוקה רחוקה בצביר הגלקסיות בתולה, העונה לשם NGC 4216, התרחש אירוע דרמטי. במערכת של שני כוכבים

אטא קארינה
אטא קארינה מערכת כוכבים מעניינת מאוד שנמצאת בקבוצת הכוכבים קארינה – בחצי הכדור הדרומי, 7500 שנות אור מכדור הארץ.למה מערכת כוכבים? כיום מאמינים שבמערכת זו