המרכז האסטרונומי

הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג

דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל אור?
אור הוא אנרגיה שנעה בגלים במהירות האור – 300,000 קילומטרים בשניה – ונושאת עימה מידע מאובייקט שפולט אותה והוא רק חלק קטן מתחום רחב יותר שנקרא הספקטרום האלקטרו מגנטי.
מכיוון שהאנרגיה הזו מאופיינת על ידי גלים (תדר – ראו תמונה) ניתן לסווג אותה לפי המרחקים בין שתי פסגות גלים סמוכות. כאשר הפסגות קרובות מדובר בקרינה עוצמתית יותר וככל שהפסגות מתרחקות עוצמת האנרגיה פוחתת.
הדגמה פשוטה היא סירנה של רכב הצלה. כאשר רכב כזה מתקרב אלינו העליה וירידה של הצליל מהירות מאוד (הצליל נדחס) והצליל גבוה. כאשר הוא מתרחק מאיתנו מהירות זאת פוחתת משמעותית והצליל נהיה עמום ועמוק יותר.
 
קרינת גמה וקרני X- אנרגיה רבת עוצמה הנפלטת מאובייקטים חמים ביותר כמו אירועי סופרנובה כוכבי ניוטרונים, פולסרים דיסקות ספיחה של חורים שחורים והתפרצויות סולאריות מהשמש שלנו.
קרינה אולטרא סגולה נפלטת מכוכבים (כולל השמש שלנו) ואובייקטים חמים במיוחד.
שלושת תחומי האנרגיה האלה נחסמים ברובם על ידי האטמוספרה של כדור הארץ. על כן טלסקופים שמיועדים לצפייה בתחומים אלה של הספקטרום נמצאים בחלל.
האור הנראה – מתחיל מ 400 ננומטר ועד 700 ננומטר, תחום צר יחסית של הספקטרום הוא האור שאנו מכירים ורואים מדי יום. השמש פולטת אור לבן שניתן לשבירה והפרדה למרכיביו – כמו קשת בענן שבה אור השמש נשבר בטיפות הגשם.
 
התחומים הבאים, אינפרא אדום, גלי מיקרו ורדיו הם תחומים שאורך הגל הולך וגדל והם אנרגטיים פחות. אור שמגיע מעצמים רחוקים מאוד כמו גלקסיות קדומות מאבד את רוב האנרגיה שלו במהלך המסע שלו וגם כתוצאה מהתרחבות היקום שמותח את הגל. טלסקופ החלל Hubble יכול "לראות" חלק מתחום האינפרא אדום הנמצא קרוב לאור הנראה וטלסקופ החלל החדש James Webb מתמחה באינפרא אדום ומשימתו היא צפייה באובייקטים הקדומים והרחוקים ביותר ביקום. אינפרא אדום מושפע מאוד מטמפרטורה ועל כן James Webb מכיל מגן שמש שמאפשר לשמור על האופטיקה ושאר המכשירים בטמפרטורה קרה מאוד.
 
גם לגלי מיקרו ורדיו ישנם טלסקופים יעודיים. כאן אנו מדברים על טלסקופי רדיו עצומי מימדים שלרוב נמצאים בקבוצות המתפקדות כמכשיר אחד וזה בגלל החולשה של גלים אלה. גלים אלה לא נחסמים על ידי האטמוספרה של השמש ועל כן טלסקופים אלה נמצאים על כדור הארץ.
 
כל האנרגיה שנמצאת מחוץ לתחום הנראה לא ניתנת לצפייה באמצעות העיניים שלנו ועל כן תמונות המתקבלות מהטלסקופים היעודיים להם נצבעות – על מנת לאפשר לנו לראותן וללמוד יותר על האובייקטים והאזורים הפולטים אותם.
בקרוב נפרסם פוסט על צילום אסטרונומי וכיצד מציגים בצילומים אלה גם מידע שלא נמצא בתחום האור הנראה.

הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר

אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים

דגימת האסטרואיד OSIRIS-REx

אסטרואידים הינם גושים ענקיים של סלע שמרחפים להם במסלולים שונים סביב השמש, כמו שאר הגופים במערכת השמש. הם מורכבים בעיקר מסלעים ואבק, אך רבים מהם כוללים מרכיבים מעניינים שונים כמו מים, מתכות ועוד. רבים מאותם אסטרואידים מכילים משאבים אותם נרצה לכרות בעתיד, ולשם כך יש צורך להתחיל במיפויים ברזולוציה גבוהה, כלומר להתחיל לצלם מקרוב, מאוד קרוב.

שבוע ירחים – ירחי שבתאי

מה סופו של כל ירח? יש שתי אופציות. הירח אמנם מסתובב סביב כוכב הלכת, אבל המעגל הזה לא *מושלם* וזה אומר שהירח או מתקרב טיפה

גלקסיית IC5332 מבית James Webb

הגלקסיה IC5332. צילום: James Webb תמונה חדשה ומרהיבה מטלסקופ החלל James Webb.בתמונה רואים את הגלקסיה IC5332 שנמצאת במרחק של 29 מיליון שנות אור. הגלקסיה קטנה

נחיתה פרטית ראשונה בהיסטוריה (חצי) מוצלחת על הירח

בפריצת דרך חסרת תקדים, חברת Intuitive Machines הפכה לראשונה להנחית גשושית פרטית על הירח. עם תקלות והצלחות, "נחת-הירח אודיסוס" נועדה לפתוח עידן חדש של חקר החלל. מה השלכות המשימה המהפכנית הזו על עתיד תעשיית החלל וחיינו על כדור הארץ?