שבוע ירחים – ירחי שבתאי
מה סופו של כל ירח?
יש שתי אופציות. הירח אמנם מסתובב סביב כוכב הלכת, אבל המעגל הזה לא *מושלם* וזה אומר שהירח או מתקרב טיפה לכוכב-לכת לאט לאט, או שהוא מתרחק מהכוכב לכת לאט לאט.
הירח שלנו? הוא מתרחק מכדור הארץ בערך 3.8 סנטימטר כל שנה. המרחק שלנו מהירח אבל הוא 384,400 קילומטרים, שזה בעצם 3,844,000,000 סנטימטרים, אז להוסיף למספר הזה 3.8 ס"מ כל שנה זה בקושי משפיע. אז הירח שלנו די "יציב", אבל בעוד המון המון המון שנים, הוא יתרחק ויברח מכדור הארץ ולא יחזור, מי יודע לאן? אולי בעוד כמה מיליוני שנים יספרו אגדות על הירח ועל ליקויי החמה המהממים שהיו לנו.
אז מה האופציה השניה? שהירחים יתרסקו לתוך הכוכב לכת שלו? ובכן, לא בהכרח – כשירח מתקרב יותר מדי לכוכב לכת, הוא יכול גם להתחיל להיקרע מבפנים ולהתפזר ולהתפורר במהירות עד שהוא הופך לטבעות יפהפיות. זה לוקח הרבה זמן, אבל המכה הסופית היא די מהירה, אז לא יצא לנו לראות את זה קורה בשידור חי. חומרים שונים מסתובבים במהירויות שונות סביב כוכב לכת, וככה נוצרים שכבות של טבעות (זה בעצם כמה טבעות שונות, שנראות אחידות). האם אנחנו מכירים כוכב לכת שיש לו טבעות?
אכן, הטבעות של שבתאי הן יפהפיות והן תוצאה של ירח (או ירחים) שהגיע הסוף שלהם, והם התקרבו לשבתאי יותר מדי. לכן, הטבעות של שבתאי הן למעשה גופות של ירחים שנקרעו באלימות והתפזרו סביבו.
לשבתאי, כמו לצדק, יש הרבה ירחים, 146!
שוב, רובם יחסית קטנים ומשעממים, אם הם היו בגודל של תפוח אדמה, רובם אפילו היו *נראים* כמו תפוח אדמה בצורה שלהם! פרט לאחד מעניין מכל – טיטאן!
טיטאן הוא אחד מהירחים הכי גדולים שאנחנו מכירים, הוא קטן מגנימד בערך ב-2%! (הירח הכי גדול, ששייך לצדק). טיטאן בולט במערכת השמש בגלל תכונותיו דמויות כדור הארץ, כולל אטמוספירה צפופה בחנקן ומתאן ומשטח המעוצב על ידי מתאן נוזלי.
על טיטאן יש נהרות, אגמים וימים של פחמימנים נוזליים, ואפילו גשם, מה שאומר שיש מחזור של נוזלים הדומה למחזור המים של כדור הארץ אך עם מתאן, וזה סיבה טובה לגרום למדענים להתרגש! המים התת-קרקעיים של טיטאן יכולים להיות מקום להיווצרות חיים כפי שאנו מכירים אותם, בעוד שאגמי פני השטח וימים של פחמימנים נוזליים יכולים להעלות על הדעת חיים המשתמשים בכימיה שונה ממה שאנו רגילים אליה – כלומר, חיים כפי שאנו עדיין לא מכירים. אולי מוטב לא להכיר אותם אם הם רגילים למתאן (שכן זה הגז שנותן לנפיחה את הריח האופייני לה…)
הירח השני הכי גדול של שבתאי הוא אנקלדוס, כדור כחלחל עם פני שטח קפואים, שיש לו שם שנשמע כמו דרך מתנשאת לומר "סלט" ביוונית. אנקלדוס זה ירח שמפורסם בזכות הגייזרים הדרמטיים שלו המפיצים אדי מים ותרכובות אורגניות לחלל. פלומות ענקיות של מים שמצביעות על נוכחות של אוקיינוס תת-קרקעי ליד הקוטב הדרומי שלו, שיכול לתמוך בחיי חיידקים, או אורגניזמים מיניאטוריים. האוקיינוס הזה נשמר נוזלי על ידי החום הפנימי של הירח, ואולי מונע על ידי אינטראקציות גאות ושפל עם שבתאי. אנקלדוס הפך למוקד מרכזי בחיפוש אחר חיים, ואם יום אחד נתיישב על תחנת חלל בקרבת שבתאי, זה יכול להיות מקור מים מצויין, בעיקר אם אין שם חיים.
שאר הירחים של שבתאי הם יחסית קטנים, ועושים ביניהם אינטרקציות כבידה כל הזמן. בנוסף, בגלל הטבעות של שבתאי, לעיתים מוצאים ירחים חדשים, או שאבנים שחשבנו שהן מספיק גדולות להיות ירח מתגלות להיות קטנות מדי, וזה הופך את החיפוש אחר ירחים סביב שבתאי לדי מרגש!

עמודי אור יפנים, והקשר שלהם לזוהר הצפוני
לאחרונה נצפו תשעה עמודי אור זוהרים בשמי יפן, תופעה מרהיבה ונדירה שגרמה להתפעלות רבה. האם תהיתם פעם כיצד נוצרות תופעות טבע כאלה? התשובה לכך קשורה

ענקי הגז בעין אינפרא אדומה
ענקי הגז בעין אינפרא אדומה ארבעת כוכבי הלכת הגזיים כפי שנראים מבעד לטלסקופ החלל James Webb.צדק, שבתאי, אורון ונפטון.לכולם טבעות – גם לצדק – והן

הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

תחנת החלל הבין-לאומית
שטה לה בגובה של 400 קילומטר מעל פני הים, תחנת החלל הבינ"ל היא מופת להישגיות אנושית ושיתוף פעולה. בואו ונלמד כמה דברים בסיסיים עליה!

סרטון של צדק וירחיו
צדק, אירופה ואיו סרטון טיימלאפס נהדר שמראה מעבר של הירחים אירופה ואיו מעל הכתם הכתום הגדול. צולם על ידי החללית קאסיני שסיפקה תמונות מדהימות של

עולם המים
כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ.