שאריות סופרנובה בקבוצת הכוכבים ברבור

עם הקיץ המתקרב הגיע הזמן לסקור מעט את ערפילית הצעיף (Veil). אזור ענק שמכיל שאריות סופרנובה שהתפוצצה לפני כ 15,000 שנים ונמצאת כ 2400 שנות אור מאיתנו.

הערפילית נוצרה בסופרנובה של כוכב בעל מסה גבוהה פי 20 מהשמש שלנו. בזמן הפיצוץ הסופרנובה הזו נראתה בוהקת יותר מאשר כוכב הלכת נגה והייתה בהירה מספיק כדי להראות גם באור יום. שטח הערפילית בשמיים הוא 3 מעלות קשת. כמה גדול זה 3 מעלות? פי שש מגודלו של הירח המלא! למרות גודלה אנו לא יכולים לראות אותה ללא טלסקופ כי היא מאוד חיוורת.

הערפילית התגלתה בשנת 1784 על ידי האסטרונום וויליאם הרשל והוא תיאר אותה כערפל שעובר דרך הכוכב Cygni 52. כוכב זה נראה היטב בחלק הימני של התמונה והוא מספק את האנרגיה שמייננת את הערפילית וגורמת לה לזהור.

הערפילית פולטת בעיקר אור מאטומים מיוננים של חמצן ומימן ומעט גופרית. בטלסקופ ניתן לראות את החלק החמצני של הערפילית בעוד המימן והגופרית נמצאים מעבר לתחום האור הנראה בחלק האדום של הספקטרום.

הערפילית כל כך חיוורת עד שעל מנת לצפות בה בצורה מיטבית יש צורך בפילטרים אשר מסננים אור סורר של כוכבים ומעבירים את אורך גל של חמצן מיונן שנקרא O-iii.

בטלסקופ גדול הערפילית הזו היא פשוט מופלאה וסוחטת קריאות התפעלות מהצופים

בגלל גודלה העצום הערפילית מחולקת לשלושה חלקים עיקריים – המערבי, המזרחי והמרכזי כאשר החלק המרכזי הוא המפוזר ביותר והקשה ביותר לצפייה. טלסקופ גדול, תנאי חושך ופילטר מתאים הם התנאים שנדרשים לצפות בערפילית ובמיוחד בחלק המרכזי שלה.

את החלק המזרחי שלה עוד הספקנו לצלם בשנה שעברה (התמונה המאונכת) והשנה התכנון הוא לצלם את שני החלקים ואולי אפילו לחבר אותם לתמונה פנורמית גדולה (המרכז יכנס אף הוא).