משימת ארטמיס 2 – האנושות חוזרת לירח אחרי 53 שנה
בדצמבר 1972, שלושה אסטרונאוטים עזבו את הירח בפעם האחרונה. מאז, במשך יותר מחמישה עשורים, בני האדם לא יצאו מעבר למסלול נמוך סביב כדור הארץ. לא כי לא היה אפשר – אלא כי הפוליטיקה, התקציבים, והסדרי העדיפויות השתנו. המין האנושי, שפעם שלח אנשים לירח ורק חלם על מה שבא אחרי, בחר להישאר קרוב לבית.
הלילה זה משתנה: ארטמיס 2 תשוגר עם ארבעה אסטרונאוטים לכיוון הירח, ותפתח פרק חדש שלא היה כמוהו מדצמבר 1972.
הפעם לא נחיתה, אבל זה הצעד שפותח את הדלת לנחיתה. ארטמיס 2 תבלה עשרה ימים בחלל, תחוג סביב הירח, ותבחן את כל מערכות ההישרדות, הניווט, והתקשורת של חללית אוריון בחלל העמוק עם צוות חי. בסביבות 6,500 קילומטרים מפני הירח יגיעו לנקודה הקרובה ביותר, ובזמן שיעברו מאחורי הירח, קשר הרדיו עם נאסא ייקטע למשך כ-50 דקות. כשהחללית תחזור ב-10 באפריל, לנאס"א יהיו כל הנתונים שהיא צריכה כדי לשלוח אנשים לנחות.
הנחיתה הבאה על הירח במשימת ארטמיס 3 העתידית, תהיה הפעם הראשונה מאז 1972 שבני אדם יעמדו על הירח – הפעם באזור הקוטב הדרומי. שם, בתוך מכתשים שהשמש לא מגיעה אליהם מאז תחילת מערכת השמש, גילו חוקרים קרח מים. מים שניתן לפרק לחמצן לנשימה ולמימן לדלק. בפעם הראשונה בהיסטוריה, בסיס חלל יוכל להפיק את המשאבים החיוניים שלו ממקום הנחיתה עצמו, במקום לשאת כל טיפה מכדור הארץ.
זה מה שהופך את ארטמיס לשונה לחלוטין מתוכנית אפולו (שש הנחיתות על הירח בין 1969 ל-1972). אפולו היו ביקורים יקרים של כמה ימים שהסתיימו בחזרה לכדור הארץ. ארטמיס מכוונת להתיישבות. נאס"א, יחד עם סוכנויות חלל מאירופה, יפן, קנדה ועוד, מתכננת נוכחות קבועה: תחנת חלל במסלול ירחי שתשמש כנקודת מעבר, בסיסים על פני השטח, ותשתיות שיאפשרו שהייה של חודשים. הירח הולך להפוך לתחנת ביניים בין כדור הארץ לשאר מערכת השמש.
היעד האמיתי הוא לא הירח. הירח הוא חדר האימון. טיסה למאדים תיקח שבעה חודשים לכל כיוון, ואין שם חילוץ – אם משהו נשבר, פותרים אותו לבד. מי שיטוס לשם יצטרך לדעת לשרוד, לתקן, ולחיות בחלל העמוק לאורך שנים. כל משימת ארטמיס, כל נחיתה, כל חודש שאדם יישן על פני הירח – היא אימון לקראת הצעד הזה. הירח הוא המקום שבו האנושות לומדת לצאת מהבית.
בדצמבר 1972 כיבינו את האורות לאחר שש נחיתות על הירח. חמישה עשורים עברו מאז. הלילה מדליקים אותם מחדש – והפעם, התוכנית היא לא לכבות.

ערפילית הדיונון
ערפילית הדיונון הענק, המוכרת גם בשם OU4, התגלתה בשנת 2011 על ידי צלם האסטרונומיה הצרפתי ניקולא אוטרס. ערפילית זו בקבוצת הכוכבים "קפאוס", היא אחד מהמבנים

חורים שחורים – חלק 1
בלא מעט פוסטים על גלקסיות אנחנו מדברים על חורים שחורים שנמצאים במרכזן.מה זה בכלל חור שחור, איזה סוגים של חורים שחורים קיימים, ואם חור הוא

תמונת היום (27.3.2024) לפעילות שמש
התמונה המדהימה הזו שצולמה על ידי חברנו אילן שפירא, זכתה בתחרות "תמונת היום" של העמוד הפופלרי "SOLARACTIVITY". אילן הוא מצלמי השמש הבולטים בישראל, ואנחנו ממליצים

עמודי אור יפנים, והקשר שלהם לזוהר הצפוני
לאחרונה נצפו תשעה עמודי אור זוהרים בשמי יפן, תופעה מרהיבה ונדירה שגרמה להתפעלות רבה. האם תהיתם פעם כיצד נוצרות תופעות טבע כאלה? התשובה לכך קשורה

עולם המים
כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ.

טבעת של אש – ליקוי 2023
תושבי יבשת אמריקה זכו לחזות לאחרונה באירוע מרהיב – ליקוי חמה טבעתי. התופעה הקוסמית המשגעת הזו הייתה ניתנת לצפייה בחלקים של ארצות הברית, מקסיקו, מרכז אמריקה ודרום אמריקה לפני יומיים ב-14 באוקטובר.