המרכז האסטרונומי

ארטמיס 2: הטיסה המאוישת הראשונה סביב הירח מאז 1972

בסוף השבוע הבא (06.02.2026), אם לא יהיו הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בני אדם עומדים להקיף את הירח בחללית בפעם הראשונה מזה יותר מ – 50 שנים. ההקפה הינה חלק קטן בתוך תכנית "ארטמיס" הגדולה של נאס"א שמטרתה להחזיר בני אדם לירח (הפעם לנוכחות קבע), ובהמשך להגיע למאדים.
 
הלו"ז בנוי בשלבים ברורים: ארטמיס 1 (שוגרה בשנת 2022) הייתה טיסת ניסוי בלי צוות סביב הירח, שנועדה לבדוק מערכות כמו ניווט, תקשורת ומגן החום בחזרה לכדור הארץ. כרגע אנחנו בשלב ארטמיס 2 – המשימה הבאה בתור, שמתוכננת לשיגור: החללית תטוס עם צוות להקפה סביב הירח כדי לבדוק את כל המערכות בתנאים של חלל עמוק, לפני שמנסים נחיתה. רק אחרי השלב הזה מתוכננת ארטמיס 3 – המשימה שאמורה להחזיר בני אדם לפני הירח. הגורם הסנסציוני כאן פשוט: זו הפעם הראשונה מאז 1972 שבני אדם יטוסו למסלול סביב הירח – אירוע נדיר שמראה שהתכנית עוברת משלב “בדיקות על הנייר” ליכולת טיסה עם צוות שמוכנה למשימות מורכבות יותר.
 
במשימה הזו החללית לא אמורה לנחות על הירח. במקום זה היא תטוס במסלול שנקרא “חזרה חופשית” – מסלול שמנצל את הכבידה (כוח המשיכה) של הירח כדי “להחזיר” את החללית לכדור הארץ בלי צורך בתמרון גדול שמבזבז הרבה דלק. לפני היציאה לירח החללית תשהה זמן קצר במסלול סביב כדור הארץ, כדי לאמת מערכות (תקשורת, הנעה, ניווט וכד'). אחר כך היא תצא למסע של כמה ימים אל הירח, תעבור מאחורי הצד הרחוק שלו (החלק שלא פונה אלינו), תבצע מעבר קרוב ותתחיל את מסלול החזרה.
 
למה זה חשוב במירוץ החדש לחלל? כי ארטמיס 2 יושבת בדיוק על קו התחרות מול סין. סין מצהירה על יעד להנחית צוות על הירח עד 2030, ונאס"א רוצה להראות שהיא מתקדמת בקצב שמאפשר להוביל את “כללי המשחק” סביב הירח – מי בונה תשתיות במסלול ירחי, מי יוצר שיתופי פעולה, ואילו תקנים ונהלים הופכים לסטנדרט. במובן הזה, ארטמיס 2 היא מהלך אסטרטגי – הוכחה שארה"ב מסוגלת להטיס אנשים סביב הירח ולתפעל משימה בחלל עמוק בצורה רציפה ובטוחה. זה גם מחזק את המחנה שסביב ארטמיס: 61 מדינות כבר הצטרפו לתכנית , כלומר יש כאן קואליציה שמסתדרת סביב פרויקט אחד. במירוץ כזה, מי שמוכיח יכולת קודם – מושך אליו עוד שותפים, ומקבל יתרון לקראת השלב הבא.
 
ויש גם אלמנט אישי נחמד: נאס"א נותנת לציבור להוסיף את שמו ל“כרטיס זיכרון” – בפועל קובץ דיגיטלי שנשמר על כרטיס SD שמוטס בתוך החללית. נרשמים באתר, מקבלים “כרטיס טיסה” דיגיטלי, והשם נכנס לרשימה גדולה של משתתפים. עד השיגור, כל השמות נשמרים כקובץ על הכרטיס.
 

חייזרים ארציים: והפעם צפרדע שקופה

חייזרים ארציים התמונה יוצאת הדופן הזו היא לא משיעור אנטומיה… ככה אכן נראית הצפרדע, המוכרת בשם המאוד-קליט: Hyalinobatrachium yaku. הכינוי שלה הוא Glass Frog, הצפרדע עם

סופרנובה חדשה בגלקסיית NGC4216

אי שם בעבר, לפני כ 55 מיליון שנים בגלקסיה רחוקה רחוקה בצביר הגלקסיות בתולה, העונה לשם NGC 4216, התרחש אירוע דרמטי. במערכת של שני כוכבים

דגימת האסטרואיד OSIRIS-REx

אסטרואידים הינם גושים ענקיים של סלע שמרחפים להם במסלולים שונים סביב השמש, כמו שאר הגופים במערכת השמש. הם מורכבים בעיקר מסלעים ואבק, אך רבים מהם כוללים מרכיבים מעניינים שונים כמו מים, מתכות ועוד. רבים מאותם אסטרואידים מכילים משאבים אותם נרצה לכרות בעתיד, ולשם כך יש צורך להתחיל במיפויים ברזולוציה גבוהה, כלומר להתחיל לצלם מקרוב, מאוד קרוב.

הפנינג חלל בבית רותר

הפנינג חלל בבית רותר בחודש מאי, בשבוע לילות יורי לציון האסטרונאוט הראשון שהגיע לחלל ערכנו בבית רותר הפנינג חלל.בהפנינג העברנו הרצאה מעמיקה על היווצרות הירח,

מוכנים לטיסה הארוכה בהיסטוריה?

דמיינו שאתם יושבים חגורים במטוס ליד החלון במטוס בואינג 747. המנועים מהמהמים, ועוד רגע אנחנו ממריאים לטיסה הארוכה ביותר שנעשתה אי פעם – בלי נחיתות,

השמש אצלנו במצפה – 18/4/2023

השמש אצלנו במצפה – 18/4/2023 תוך כדי ההמתנה לשיגור החללית של SpaceX הספקנו לגנוב שתי תמונות של השמש שלנו.השמש ממשיכה להתקדם לשיא מחזור הפעילות שלה

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

וואטסאפ
חייגו

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: