תחנת החלל הבין לאומית
במרחבי החלל האינסופי, מרחף לו סמל ומופת של שיתוף פעולה אנושי, קדמה טכנולוגית וכנראה הרבה מאוד דמיון – אנחנו כמובן מדברים על תחנת החלל הבין לאומית הבינלאומית. התחנה היא עדות למה שמדינות יכולות להשיג כאשר מטרה משותפת מאחדת אותן.
אז קודם כל כמה נתונים על התחנה:
- שטה בגובה ממוצע של כ – 420 ק"מ
- מקיפה את כדור הארץ במהירות ממוצעת של כ-28,000 קמש
- סוגרת הקפה בודדת כל 90 דקות בערך
- מאויישת על ידי 6 אסטרונאוטים בו זמנית בממוצע
בניה ועלות
תחנת החלל הבין לאומית הינה תולדה של שיתוף פעולה בין 5 מסוכנויות החלל המובילות בעולם: נאס"א (ארצות הברית), רוסקוסמוס (רוסיה), ESA (האיחוד האירופי), JAXA (יפן) , CSA (קנדה). התחנה עצמה היא ענקית. גודלה מקצה לקצה (כולל הפאנלים הסולאריים) הוא מעל 100 מטרים! דמיינו מגרש כדורגל גדול… כמובן שאין יכולת לשגר דבר כזה לחלל בחתיכה אחת, ולכן התחנה מורכבת ממודולים (חלקים או תאים גדולים) שמתחברים האחד לשני כמו לגו. הקונספט של התחנה מקורו באמצע שנות השמונים. עם זאת המודול הראשון שוגר לחלל רק בשנת 1998. במהלך העשור שלאחריו שוגרו לחלל (והורכבו במקום) מודולים נוספים, פאנלים סולאריים ועוד מרכיבים אחרים. עד שנת 2010 התחנה הייתה מורכבת ברובה, למרות שתוספות ושידרוגים עדיין המשיכו. ההישג הכביר הזה נמשך כמעט שני עשורים והיה כרוך במחיר גבוה למדי. לפי הערכות שונות, בניית התחנה, הרכבתה ותחזוקתה הגיעו למחיר האסטרונומי של מעל ל – 100 מיליארד דולר, והופכים אותה למבנה היקר ביותר אי פעם.
תפעול
את תחנת החלל ומצבריה מתדלקים בחשמל פאנלים סולרים עצומים (את אור השמש המוחזר מהפאנלים הללו, אנו בעצם רואים כשמודבר על מעבר של תחנת החלל בשמיים). רדיאטורים ענקיים מפזרים את החום הנוצר בתחנה לחלקיה השונים. תחנת החלל הבין לאומית כוללת בתוכה מערכות תומכות חיים כולל ייצור ומחזור של אוויר לנשימה ומים לשתייה. עניין המחזור הוא קריטי במיוחד, היות ושיגור של כל קילוגרם לחלל עולה המון כסף, ככה שכמעט כלום לא הולך לאיבוד.
נוכחות אנושית
תחנת החלל הבין לאומית מאויישת בממוצע על ידי שישה אסטרונאוטים ממדינות שונות שמתחלפים ביניהם כל שישה חודשים בערך. האסטרונאוטים הללו חיים ועובדים בתחנה, עושים ניסויים מדעיים, מבצעים פעולות תחזוקה ולוקחים חלק בתקשורת עם הקהל למטה בכדור הארץ. הנוכחות הרצופה הזו על תחנת החלל הבין לאומית נמשכת בערך משנת 2000, ומהווה הישג יוצא דופן.
שימושים עיקריים
תחנת החלל הבין לאומית הבינלאומית איננה רק פלא הנדסי, היא גם מהווה מעבדה מרחפת לכל דבר ועניין! המאפיין העיקרי בה הוא כמובן חוסר המשקל, וניתן לבצע ניסויים שבלתי אפשרי לעשות על כדור הארץ (אם נדייק מדובר בעצם על נפילה חופשית, אבל זה כבר לפוסט אחר). השימושים העיקריים של תחנת החלל הבין לאומית הם:
- מחקר מדעי: המחקר כולל מספר גדול של תחומים כמו אסטרונומיה, ביולוגיה, מטאורולוגיה ופיזיקה. ללא המגבלה של הכבידה של כדור הארץ מדענים יכולים לחקור תופעות בדרכים ייחודיות, למשל תצפית בהתנהגות של נוזלים או היווצרות קריסטלים.
- תצפיות בכדור הארץ: תחנת החלל הבין לאומית הבינלאומית מציעה נקודת תצפית ובקרה מצויינת ללימודי אקלים, אסונות טבע, ואיסוף מידע על האטמוספרה, האוקיינוסים והיבשות של כדור הארץ
- ניסוי בטכנולוגיית חלל: לפני שיגור של טכנולוגיה לחלקים העמוקים יותר של החלל החיצון בעלות כספית גבוהה מאוד, תחנת החלל הבין לאומית הבינלאומית משמשת כתחנת ביניים לבדיקות בציוד ושיטות חדשים.
עתיד התחנה
בעוד שלתחנת החלל הבין לאומית יש עבר מפואר העתיד שלה קצת לוט בערפל. במקור, פעילותה הייתה אמורה להסתיים בשנת 2020, אבל הסכמות בינלאומיות האריכו את אותה עד לשנת 2030. מה יקרה לאחר מכן? לא ברור. חלקים גדולים מתחנת החלל הבין לאומית כבר יחסית ישנים, ותמיד ישנה הסכנה מפני פסולת חלל. כמו כן ישנם לא מעט קולות הקוראים להוצאתה מכלל שימוש והחלפתה, בעוד אחרים רואים פוטנציאל עתידי שבו המודולים עוברים מחזורים ושימוש מחדש או לחילופין עוברים לגופים מסחריים.
גלסיה לא סדירה שצילם טלסקופ החלל האבל
גלקסיה לא סדורה שצילם טלסקופ החלל האבל NGC7292 היא גלקסיה די מפוזרת ועל כן מסווגת כגלקסיה לא סדורה. הגלקסיה נמצאת במרחק של כ 44 מיליון
מטאורים – הזיקוקין של השמיים
מטאורים – הזיקוקין של השמיים מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור
טכנולוגיות עתידניות – הקפאה קריוגנית
רוצים ללכת לישון ולהתעורר בשנת 2424? או אולי אפילו אחרי? אם אנחנו רוצים כרטיס בכיוון אחד לעתיד הרחוק, בעיקרון, זה אפשרי, ואנחנו אפילו לא מדברים
ערפילית הדיונון
ערפילית הדיונון הענק, המוכרת גם בשם OU4, התגלתה בשנת 2011 על ידי צלם האסטרונומיה הצרפתי ניקולא אוטרס. ערפילית זו בקבוצת הכוכבים "קפאוס", היא אחד מהמבנים
שבוע ירחים – צדק
שבוע ירחים – ירחי צדק אם בשבוע שעבר היה ליקוי חמה ששבה את תשומת הלב של כולנו, השבוע אנחנו ניתן את תשומת ליבנו לירחים השונים
גלקסיית הסומבררו
הצצה חטופה לאחת הגלקסיות הכי נצפות בשמיים