ביקור בכוכב ניוטרונים

כשכוכבים מתפוצצים בסופרנובה, אחרי הפיצוץ ישאר מהם אחד משני דברים מוזרים ומפלצתיים (תלוי כמה הכוכב היה מסיבי לפני שהתפוצץ). 

או חור שחור, או כוכב ניוטרונים.

אנחנו לא יכולים לבקר בחור שחור כי אי אפשר לברוח מחור שחור, זה מוות בטוח, אז אולי נבקר בכוכב ניוטרונים? ומה זה בכלל כוכב ניוטרונים?

מדובר בגוף מוצק וקטן, בערך בגודל של עיר, בסביבות 20 ק"מ קוטר. דמיינו לעצמכם! כוכב קטן, שתוכלו להקיף ברגל בהליכה תוך 13 שעות בערך. 

תארזו מזוודות, הנה אנחנו באים!

הוא מסתובב מאוד מהר, בגלל שזה היה פעם כוכב (כמו השמש, שהיא ענקית!) ועכשיו הוא מאוד קטן, כמו מחליקת קרח שסוגרת את הידיים ומסתובבת יותר מהר בגלל-זה, ככה גם הסיבוב של הכוכב הענקי מתורגם פתאום לכוכב קטן בגודל של עירו כוכב הניוטרונים פתאום מסתובב במהירויות מטורפות 

המהיר ביותר מגיע ל כ-700 סיבובים בשניה!  ואפילו הכי איטי, סיבוב כל 30 שניות.

בגלל שהכוכב מסתובב בכזו מהירות מטורפת, לרוב הוא מתעקם קצת כמו ביצה וקו המשווה שלו רחב יותר משאר הכוכב. 

אם אנחנו רוצים לנחות עליו בבטחה, אנחנו לא רוצים להתרסק, אז צריך להסתובב סביבו גם-כן, באותה המהירות. אם יצא לכם לנסות לעלות על הליכון-כושר שכבר נוסע במהירות, תבינו למה זה מסוכן. אם נרחף עם חללית מעל כוכב ניוטרונים, הרצפה תעוף לנו מתחת לרגליים כמו כביש מתחת לאוטו, רק הרבה יותר מהר (המקסימום זה חמישית ממהירות האור!).

צריך לטוס עם החללית שלנו במהירות דומה סביב הכוכב, ואז הרצפה לא תיסע לשום מקום, ונוכל לרדת אל הכוכב.

אה, אבל רגע… להתקרב אליו מלכתחילה הולך להיות מאוד קשה. 

השדה המגנטי שלו מפלצתי, הכי חזק ביקום. נהיה חייבים להתקרב אל הכוכב ניוטרונים עם חללית שלא עשויה בכלל מברזל, או אפילו חלקים מברזל. כל דבר שיכול להיות מושפע מהשדה המגנטי, ירגיש את העוצמה מיד. אסור לתת לג'וני האסטרונאוט לנהוג בחללית כי יש לו סתימה בשיניים, והיא תרסק אותו בעוצמה על הקרקע, ותצמיד אותו לכוכב, לנצח.
זה בסדר, פשוט נבנה חללית מיוחדת שאין עליה בכלל שום דבר מגנטי, ויהיה בסדר, נכון? מה כבר יכול להשתבש?

נתקרב עם החללית הלא-מתמגנטת שלנו לכוכב בסיבוב מהיר, ונרד אל הכוכב. מיד כשנתקרב נרגיש את כוח המשיכה של הכוכב. אמנם הוא בגודל של עיר, אבל יש לו מסה גדולה משל השמש, וזה אומר שכוח המשיכה הוא פי יותר ממיליארד מזה של כדור הארץ! 

בגלל שיש לו כוח משיכה כזה חזק, האטמוספירה שלו מאוד נמוכה, פחות ממילימטר. אם הייתם יכולים ללכת על הכוכב יחפים, אז האצבעות והעקב שלכם יגעו בכוכב, וכף הרגל שלכם זה כבר החלל. אבל כוח משיכה כזה גם אומר שבן אדם שידרוך על הכוכב פשוט יהפוך לשלולית, וזה לא נעים. בואו נמציא חליפת קסמים מיוחדת, המאפשרת לנו לא להרגיש את כוח המשיכה, בסדר?

אנחנו מקווים שהחליפה הזו תתמודד גם עם הטמפרטורה, כי אם לא, יהיה לכם מאוד חם. הטמפרטורה של פני השמש היא כ-6,000 מעלות צלזיוס, הטמפרטורה של כוכבי הניוטרונים לעומת זאת, מגיעה ל-1,000,000 מעלות צלזיוס. אז החליפה צריכה לשמור עלינו ממש ממש טוב! ולא רק מחום, אלא גם מקרינה.

אז פה נגמרו המכשולים, פחות או יותר. הגעתם לכוכב הנויטרונים בהצלחה! מה יש לעשות כעת?

כוכב הניוטרונים הוא גוף סופר דחוס, ברמה שאנחנו לא מצליחים אפילו לדמיין. הכוכב הופך לכזה בגלל שלפני פיצוץ הסופרנובה, הלחץ של כוח המשיכה ממש ממש דוחף מכל הכיוונים את הלב של הכוכב, וגורם לפרוטונים ולאלקטרונים להתרסק אחד אל השני וליצור ניוטרון. הלחץ הזה ממש משנה את התכונה של החומר, וגורם לכדור בגודל של כדור הארץ להתכווץ לגודל של עיר. התכווצות פתאומית שכזאת גורמת לכל שאר הכוכב ליפול פנימה במהירות, ולהתרסק אל תוך הלב המכווץ ולעוף החוצה בפיצוץ ענקי. מה שנשאר מהפיצוץ זה רק הלב – הכדור שהיה פעם ברזל והפך לניוטרונים דחוסים, מאסיבי יותר מאשר השמש.

כמה דחוס כוכב ניוטרונים? 

אילו הייתם יכולים להחדיר כפית לפני השטח, ולהרים חתיכה מפני הכוכב, הייתם מחזיקים בכפית משהו ששוקל כמו הר האוורסט, בערך טריליון קילוגרם!!

זה בגדול אומר שהוא כל-כך מוצק, שלא נצליח אפילו לתקוע בו דגל. מקסימום נדביק אותו לרצפה, או משהו כזה (אגב, זה אומר שזה יהיה הדגל הראשון שמגיע מהרצפה, עד החלל). זה בגלל שהחומר שממנו עשוי הכוכב הוא כעת החומר הכי חזק, הכי קשיח, בכל היקום. החומר יהיה בלתי ניתן להשמדה, ושום דבר שנעשה לא יוכל אפילו לשרוט את פני השטח.

אגב, בגלל שכוכב ניוטרונים כל-כך מאסיבי, הוא מקמט ומעקם את האור סביבו, ולכן תוכלו במכה אחת לראות גם את פני הכוכב, וגם את הצד השני שלו. השמיים מעל הראש שלכם יעופו במהירות סביבכם בזמן שהכוכב מסתובב בחמישית ממהירות האור, מה שיגרום לשמיים להיראות כמו כתם מתוח ואחיד, הכוכבים יהפכו לפסים בהירים, וכל דבר שנמצא מעל הכוכב יהפוך לכתם ארוך, כמו ציור. וזה די מגניב.

Image Credit: www.kindaroomy,com