
הכוכב הגדול ביותר שאנו מכירים
מה הדבר הכי גדול בעולם? כדור הארץ?
אם כדור הארץ היה בגודל של אפונה, מה היה הגודל של השמש?
כמו תפוח? קלמנטינה?
לא, השמש שלנו יותר גדולה ממה שנראה לכם. בגדול, אפשר להכניס כמעט 1,300,000 כדורי ארץ לתוכה. אם כדור הארץ היה אפונה, השמש הייתה בערך בגודל של כדור ים ענק של חצי מטר.
אם השמש כזו גדולה, מה יכול להיות יותר גדול ממנה? מה הדבר הכי גדול שיש?
טוב יש הרבה דרכים לרמות, למשל, מערכת השמש, היקום, או אפילו יקום דמיוני. אז בואו נלך על דבר אחד, אנחנו רוצים גוף אחד רציף, שלא נוכל לראות רווחים אם נסתכל מקרוב. מערכת השמש היא ברובה ריקה, אז היא לא נחשבת ולא נתייחס לחורים שחורים כי לא נוכל להתקרב ולבדוק אם אין להם חורים
הדברים הכי גדולים ביקום (שהם לא חורים שחורים) הם כוכבים. כוכבים הם בעצם שמשות, ממש כמו השמש שלנו.
אז מי הכי גדול?
אסטרונומים מצאו כוכב שנקרא סטיבנסון 2–18. נכון לעכשיו זה הזוכה שלנו במקום הראשון.
נעשה שוב אנלוגיה כדי להבין את הגודל – דמיינו שאתם מחזיקים תפוח, וזו השמש, אז כדור הארץ יהיה גרגר חול, וסטיבנסון 18-2 יהיה מגדל עזריאלי!
בגלל שהוא כל-כך גדול, מומחים מעריכים שלא נשאר לו הרבה זמן לחיות, רק כמה אלפי שנים (שזה ממש קצת במונחים של כוכבים). הגודל שלו בלתי-נתפס, הוא מגמד כל דבר שאנחנו מכירים או יכולים לדמיין. אילו סטיבנסון 18-2 היה מחליף את השמש שלנו, הוא היה בולע את כל כוכבי הלכת המקיפים אותו עד המרחק של שבתאי!
המטוס הכי מהיר בעולם היה צריך כ- 500 שנים כדי להקיף אותו, ועל אופניים ידרשו בערך 25 מיליון שנים…
לאור היה לוקח כמעט תשע שעות להגיע מקצה אחד של הכוכב לקצה השני, אז אם הייתם רוצים להסתמס עם חייזר מגניב בשם "ברוס" בצד השני של הכוכב, זה היה דורש משניכם הרבה סבלנות

חייזרים ארציים: והפעם צפרדע שקופה
חייזרים ארציים התמונה יוצאת הדופן הזו היא לא משיעור אנטומיה… ככה אכן נראית הצפרדע, המוכרת בשם המאוד-קליט: Hyalinobatrachium yaku. הכינוי שלה הוא Glass Frog, הצפרדע עם

פנים גלקטיות בחלל?
ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

ג'יימס ווב בתמונה חדשה ומסעירה של גלקסיית הסומבררו
ביום 25 בנובמבר 2024, פרסמה נאס"א תמונה חדשה של גלקסיית הסומבררו שצולמה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב באמצעות מכשיר ה-MIRI (Mid-Infrared Instrument). התמונה חושפת

הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

פלוטו – צלילת עומק לגוף הרחוק במערכת השמש
הצטרפו אלינו לצלילת עומק למה שהיה פעם כוכב הלכת המרוחק ביותר במערכת השמש – מה אנחנו יודעים עליו?

עולם המים
כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ.