Arp-142 הפינגווין והביצה
תכירו, פינגווין וביצה.
האובייקט שבתמונה שלפנינו נקרא Arp 142, אלה שתי גלקסיות (מאוד גדולות ורחוקות), הגלקסיה שנראית כמו ביצה עם גוון לבן/כחול ירקרק קרובה יותר אלינו, והגלקסיה השניה, העקומה, עם הגוונים הכחולים והאדומים, שמזכירה קצת פינגווין, רחוקה יותר. השם של הגלקסיה העקומה והצבעונית הוא NGC 2936, ושל העגולה הוא NGC 2937, אבל אנחנו נקרא להן הפינגווין והביצה.
הגלקסיה העקומה נראית ככה משתי סיבות;
הראשונה היא שהיא פחות עקומה ממה שנראה לנו, ובגלל הכבידה, כוח המשיכה של הביצה האור מתעקם, וגורם לגלקסיה הרחוקה יותר להיראות עקומה.
הסיבה השניה היא שבעצם – כן, הגלקסיה של הפינגווין התעקמה קצת כי הביצה מושכת אותה, ומשפיעה על התוכן של הפינגווין.
האזורים הכחולים מקבלים את הגוון מכיוון שהם נמשכים כלפינו (כלפי המצלמה) לעבר הביצה. האזורים הוורודים/אדומים בשוליים של הפינגווין הם כוכבים חדשים שנוצרים כל הזמן עקב המשיכה בין שני הגלקסיות.
ה"ביצה" זו גלקסיה שיותר קרובה אלינו מהפינגווין (לכן אין עיוות בצורה) והעובדה שהיא לא פולטת אור אדום מצביעה על זה שבגלקסיה כבר לא נוצרים כוכבים חדשים כי היא זקנה יותר, ורוב החומר, האבק, והגז שיש בתוכה כבר סיים להשתלב ולהפוך לכוכבים.
יש אירוניה מאוד גדולה בזה שמתוך הפינגווין והביצה, דווקא הפינגווין הוא זה שנוצרו בו כוכבים חדשים והביצה היא הגלקסיה הזקנה והישנה.
למרות האירוניה, ההבטחה שיש בביצה – תתקיים, ושני הגלקסיות בעתיד ימשכו זו-את-זו לכדי השתלבות, ויצרו גלקסיה אחת חדשה, ישות אחת. היא תהיה אדומה וזוהרת בלבן ואדום בגלל הכמות הגדולה של הכוכבים שיווצרו בתוך הגלקסיה החדשה הזאת.
איך נקרא לשילוב הזה של הפינגווין והביצה? ביצינגווין? פינגוויצה?
יש לנו כמה מיליוני שנים לחשוב על שם, אז יאלה לעבודה.

שיר עברי ראשון נחת על הירח
השיר 'אימא שלי' מאת ללי מיכאלי נבחר לייצג את ישראל בשיגור SPACE-X חברת החלל של אילון מאסק, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-LUNAR CODEX שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח

שבוע ירחים – פלוטו
זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?טוב, שיקרנו.בערך…כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם

גלקסית אנדרומדה
השכנה הקרובה – אנדרומדה גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו – במרחק של רק 2.5 מיליון שנות אור (מהירות האור – 300,000 קילומטר

חורים שחורים – חלק 1
בלא מעט פוסטים על גלקסיות אנחנו מדברים על חורים שחורים שנמצאים במרכזן.מה זה בכלל חור שחור, איזה סוגים של חורים שחורים קיימים, ואם חור הוא

תצפית טלסקופי שמש בגילה
תצפית שמש היא אחד הדברים היפים והמיוחדים שאפשר לעשות בענף האסטרונומיה התצפיתית. אין יותר מדי טלסקופים מתאימים לתצפיות מהסוג הזה, ולכן החוויה די נדירה. בתחילת השבוע

השוואה של ווב והאבל – עמודי הבריאה
האבל מול James Webb – עמודי הבריאה עמודי הבריאה הם חלק מערפילית הנשר – בית יולדות לכוכבים חדשים, ואחת מתמונות האסטרונומיה המפורסמות בהיסטוריה/בתמונה להלן אפשר לראות