Arp-142 הפינגווין והביצה
תכירו, פינגווין וביצה.
האובייקט שבתמונה שלפנינו נקרא Arp 142, אלה שתי גלקסיות (מאוד גדולות ורחוקות), הגלקסיה שנראית כמו ביצה עם גוון לבן/כחול ירקרק קרובה יותר אלינו, והגלקסיה השניה, העקומה, עם הגוונים הכחולים והאדומים, שמזכירה קצת פינגווין, רחוקה יותר. השם של הגלקסיה העקומה והצבעונית הוא NGC 2936, ושל העגולה הוא NGC 2937, אבל אנחנו נקרא להן הפינגווין והביצה.
הגלקסיה העקומה נראית ככה משתי סיבות;
הראשונה היא שהיא פחות עקומה ממה שנראה לנו, ובגלל הכבידה, כוח המשיכה של הביצה האור מתעקם, וגורם לגלקסיה הרחוקה יותר להיראות עקומה.
הסיבה השניה היא שבעצם – כן, הגלקסיה של הפינגווין התעקמה קצת כי הביצה מושכת אותה, ומשפיעה על התוכן של הפינגווין.
האזורים הכחולים מקבלים את הגוון מכיוון שהם נמשכים כלפינו (כלפי המצלמה) לעבר הביצה. האזורים הוורודים/אדומים בשוליים של הפינגווין הם כוכבים חדשים שנוצרים כל הזמן עקב המשיכה בין שני הגלקסיות.
ה"ביצה" זו גלקסיה שיותר קרובה אלינו מהפינגווין (לכן אין עיוות בצורה) והעובדה שהיא לא פולטת אור אדום מצביעה על זה שבגלקסיה כבר לא נוצרים כוכבים חדשים כי היא זקנה יותר, ורוב החומר, האבק, והגז שיש בתוכה כבר סיים להשתלב ולהפוך לכוכבים.
יש אירוניה מאוד גדולה בזה שמתוך הפינגווין והביצה, דווקא הפינגווין הוא זה שנוצרו בו כוכבים חדשים והביצה היא הגלקסיה הזקנה והישנה.
למרות האירוניה, ההבטחה שיש בביצה – תתקיים, ושני הגלקסיות בעתיד ימשכו זו-את-זו לכדי השתלבות, ויצרו גלקסיה אחת חדשה, ישות אחת. היא תהיה אדומה וזוהרת בלבן ואדום בגלל הכמות הגדולה של הכוכבים שיווצרו בתוך הגלקסיה החדשה הזאת.
איך נקרא לשילוב הזה של הפינגווין והביצה? ביצינגווין? פינגוויצה?
יש לנו כמה מיליוני שנים לחשוב על שם, אז יאלה לעבודה.

חורים שחורים – חלק ב
חורים שחורים – חלק ב חורים שחורים סופר מסיביים בפרק הקודם דיברנו על חורים שחורים כוכביים. חורים שחורים אלה הם המצב הסופי של תהליך החיים

שאריות סופרנובה בקבוצת הכוכבים ברבור
שאריות סופרנובה בקבוצת הכוכבים ברבור עם הקיץ המתקרב הגיע הזמן לסקור מעט את ערפילית הצעיף (Veil). אזור ענק שמכיל שאריות סופרנובה שהתפוצצה לפני כ 15,000

אתגרים של אסטרונאוט
אם היינו אומרים לך שאנחנו יכולים להפוך אותך לאסטרונאוט/ית? כן, כן- לאסטרונאוטים מוסמכים של ממש! אוקיי, אז כנראה שאנחנו "קצת" מגזימים, ולא נוכל באמת להכשיר

שבירת מהירות האור, האם אפשרית?
האם נוכל אי פעם לנוע מהר יותר ממהירות האור? במאמר זה נחקור את האתגרים והתאוריות המדעיות שמאחורי המסעות המהירים ביותר ביקום.

גלקסית אנדרומדה
השכנה הקרובה – אנדרומדה גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו – במרחק של רק 2.5 מיליון שנות אור (מהירות האור – 300,000 קילומטר

עמודי אור יפנים, והקשר שלהם לזוהר הצפוני
לאחרונה נצפו תשעה עמודי אור זוהרים בשמי יפן, תופעה מרהיבה ונדירה שגרמה להתפעלות רבה. האם תהיתם פעם כיצד נוצרות תופעות טבע כאלה? התשובה לכך קשורה