המרכז האסטרונומי

ליקוי חמה מלא 8 באפריל 2024

בעוד מספר ימים (8 באפריל 2024), מעל יבשת אמריקה, ובעיקר מעל מקסיקו, ארה"ב ובקנדה, יתרחש ליקוי חמה מלא (כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, ומסתיר את השמש, כלומר מטיל עלינו צל).


אם תתבוננו בתמונה, הפס השחור זה המסלול שבו הליקוי חמה יהיה "בול" ויסתיר את השמש בצורה מושלמת.

האזור הצהוב בתמונה יקטן ויגדל בהתאמה, לפי השעה וקו-הגובה, וזה האזור שבו הירח יסתיר את השמש באופן חלקי. ככל שיותר מתקרבים למסלול השחור – כך אחוז יותר גדול מהשמש יוסתר ע"י הירח.


המסלול נראה ככה "עקום" בגלל שהמפה של כדור הארץ שאנחנו רגילים לראות בעצם מיישרת פני שטח של כדור, ולכן יש אזורים מתוחים ומכווצים, הקו השחור למעשה – הוא ישר, המפה היא זאת שעקומה!


אז ב-8.4, החל מבערך 19:30 (שעון ישראל) ובגלל סיבוב הארץ (ותנועת הירח) – עד השעה 23:00, תוכלו להתבונן בליקוי החמה, במידה ותהיו ב-Oklahoma, Arkansas, Missouri, Illinois, Kentucky, Indiana, Ohio, Pennsylvania, New York, Vermont, New Hampshire, או Maine.

בנוסף, אזורים ספציפיים ב-Tennessee או ב-Michigan יוכלו גם לראות ליקוי חמה מלא.


תוכלו לראות מפה תלת-מימדית מגניבה שנאסא הכינו לכבוד הארוע, בכתובת

https://science.nasa.gov/eclipses/future-eclipses/eclipse-2024/


מעבר לאירוע אסטרונומי מגניב שבו השמיים בשעות היום מחשיכים באופן רגעי כבשעות הלילה, ליקוי חמה הוא אירוע יקר מפז עבור פיזיקאים, שכן הוא מאפשר לנו באופן נדיר ביותר להסתכל על כוכבים שנמצאים מאחורי השמש, מבלי להסתנוור ממנה.


אבל למה שלא פשוט נחכה חצי שנה, עד שנגיע לצד השני של המסלול שלנו סביב השמש, פשוט? השמש לא תסתיר לנו את הכוכבים, אם נחכה שהיא תצא מתווך הראייה?


הצורך שלנו בלראות כוכבים מאחורי השמש קשור ישירות לתורת היחסות של איינשטיין. לפי איינשטיין, אם נסתכל על הכוכבים שמאחורי השמש בעת ליקוי חמה, הם יראו לנו במקום שונה מהמקום שהם יראו לנו אם נסתכל עליהם ביום אחר בשנה, וזה קורה בגלל שהשמש מאוד מסיבית. היא כל-כך מסיבית, שהיא מעקמת את האור, וגורמת לדברים שנמצאים מאחוריה להיראות עקומים.

האבל מול ווב מתחרים על הגלקסיה NGC1566

חוזרים לגלקסיות והיום אחת המרהיבות ביותר שיש – גלקסיית המערבולת או בשם הקטלוגי הקליט – M51גלקסיה זו היא אחת הנצפות, המצולמות והנחקרות ביותר. היא קרובה

חורים שחורים – חלק ב

חורים שחורים – חלק ב חורים שחורים סופר מסיביים בפרק הקודם דיברנו על חורים שחורים כוכביים. חורים שחורים אלה הם המצב הסופי של תהליך החיים

פנים גלקטיות בחלל?

ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

עולם המים

כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ.

הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר

אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים