המרכז האסטרונומי

מיזוג אדם ומכונה? ניורולינק בניסוי אנושי ראשון

כל העולם מתרשם ומדבר לאחרונה על Neuralink של אילון מאסק.

הטכנולוגיה של החברה כוללת שבבים וחוטים גמישים המושתלים במוח האדם כדי לקרוא אותות ולשדר נתונים למכשירים חיצוניים.

הניסוי הראשון של Neuralink בבני אדם קיבל את אישור ה-FDA בשנת 2023, כאשר מתנדב משותק הפגין את היכולת לשלוט בסמן מחשב באמצעות המוח.

המטרה של טכנולוגיית Neuralink היא לסייע לאנשים עם שיתוק, ומציעה את הפוטנציאל בעתיד לשחזר את האוטונומיה ולשפר את איכות החיים על ידי כך שהיא מאפשרת להם לשלוט במכשירים עם מחשבותיהם.


זהו כמובן רק השלב הראשון בתכנית.

שאיפתו של מאסק היא להשיג סימביוזה עם בינה מלאכותית כדי למנוע מבני אדם לפגר מאחוריה.

ישנם אינספור מאמרים המדברים על רווחת האדם, על הנושאים האתיים, השאלות שעולות מהגישה פולשנית הדורשת ניתוח ישירות למוח, והבעיות שעלולות לצוץ, אז לשם שינוי אנחנו נביא לכם את מה שהרבה מאוד מאמרים, אתרי חדשות, וצהובונים לא טורחים לספק;

מה הטוב שיכול לצאת מזה.


הגברת ג'אן שאורמן (Jan Scheuerman) מפיטסבורג יום אחד בעת הליכה ברחוב הרגישה כאילו הרגליים שלה נגררות, ותוך כמה חודשים בודדים לאחר מכן הוכרזה כמשותקת-מוחית. היא לא יכולה להזיז את הגוף שלה מהצוואר ומטה, והיא מרותקת למיטה כל חייה.

בפברואר 2012 היא עברה ניתוח שהחדיר למוח שלה שבב יחסית גדול המכיל 96 אלקטרודות, שעשה את העבודה. לאחר הניתוח, חיברו לראש שלה עם כבלים זרוע רובוטית.

כשהיא חושבת שהיא רוצה להזיז את כתף ימין, ואת היד שלה, הזרוע למעשה זזה, והיא מסוגלת כעת לאכול לבד, לפתור פאזלים עדינים, ולבצע פעולות שהיא חשבה שלא תוכל יותר לעשות בחיים! ותחשבו על זה, היא נקלעה לסיטואציה שלא ידעה שתגיע אליה, מי יודע כמה אנשים יכולים לחוות בעיה דומה?

 

רגע, אם עשו שבב למוח כבר ב-2012, אז מה בעצם אילון מאסק חידש?


נולנד ארבו (Noland Arbough) נקלע לתאונת צלילה, וגם הוא משותק מהכתפיים ומטה. נולנד התנדב להיות המטופל הראשון של שביב הנוירולינק של אילון מאסק.


בניגוד לג'אן שארומן, הניתוח שנולנד עבר היה ניתוח שבוצע ע"י מכונה בלבד (ללא התערבות ידי אדם). לשבב של אילון מאסק יש 1024 אלקטרודות על 64 חוטים (16 לכל חוט). והיתרון הכי גדול הוא שהחיבור הוא אלחוטי, ולא דורש חיבור של חוטים למוח. לשבב יש בטריה שנטענת באופן אלחוטי בעזרת מטען אינדוקטיבי.

בהדגמה של אילון מאסק, נולנד הזיז בעזרת החשיבה שלו עכבר על המסך של מחשב, מה שאיפשר לו לשחק שח-מט אונליין. במקרה של נולנד, הוא מזיז את העכבר בעזרת חשיבה על הזזת הידיים שלו.


זה כמובן לא בא בקלות, והממשק המחשבי של השבב היה צריך ללמוד את התנועות שנולנד צריך לבצע בגלל שלכל אחד יש מוח שונה, והזזת הגפיים אצל בן-אדם אחד לא בהכרח תהיה אותו הדבר אצל בן-אדם אחר.

זה אולי לא כזה מעניין אתכם אם יש לכם ידיים ורגליים שעובדות, אבל הרעיון הוא שהשבב הזה פותח שער לטכנולוגיה עתידנית שאנחנו לא מסוגלים לדמיין עדיין. יש אנשים שמשווים את השבב לפיתוח האינטרנט בעצמו.


הדאגה של אנשים מפני ניצול של הטכנולוגיה שקול לאנשים שחושבים שכל האינטרנט כולו זה דבר רע, בגלל שיש אנשים שיכולים לנצל אותו לרעה. אם היינו חוזרים בזמן וכועסים על הממציאים של האינטרנט שהם מכינים כלי שעוזר לחברות מסחריות להפיץ פרסומות בכל מקום, ולגבות כסף מאנשים כדי לבזבז את הזמן שלהם מול המסך, ומאפשרים לבני אדם שנקראים "האקרים" לפגוע במחשבים של אנשים אחרים, זה היה יכול להישמע מאוד מדאיג, במיוחד לאור העובדה שאנחנו מדברים רק על הדברים הרעים שהאינטרנט מאפשר, מבלי שאנחנו מספרים בכלל על כל הדברים הטובים שהאינטרנט עושה.ובהרבה מובנים, הטכנולוגיה של אילון מאסק היא בדיוק זה; טכנולוגיה חדשה, וכל הפרסום השלילי והדאגני לחלוטין מתעלם מהאופציות שהשבב פותח.


למשל, כפי שהיום יש לנו כיסאות גלגלים, אולי בעתיד יהיו חליפות מכאניות שאנשים עם שיתוק גפיים יכולים ללבוש, על מנת שיוכלו להזיז את כל הגוף שלהם בעצמם.


אם אנחנו יכולים להשתיל חיישנים במוח שלנו שיכולים לקרוא את הרצון של המוח שלנו להזיז גפיים, וכל האותות האלה נקראים ע"י המחשב, נוכל לנצל את זה כדי לבקר במאדים בלי צורך בשום חללית אפילו.


איך?

Ready player one 🙂


דמיינו שאתם שוכבים במיטה, ועוצמים עיניים. כשתפתחו אותם, אתם תראו את פני השטח של מאדים. כשתרצו ללכת, פשוט תחשבו ללכת, והרגליים של הכלי שנמצא על מאדים פשוט יזוזו. לא צריך לטוס בחללית שעולה מיליארדי דולרים, עם אספקת אוויר מוגבלת במשך חצי שנה, כי אם אנחנו שולחים למאדים כלי רובוטי, הוא לא עדין כמו בן אדם, ולא נחנק אם נגמר לו האוויר. לא צריך לספק אוכל, שתיה, או לדאוג שאלמנטים שונים יהרגו את הגוף שנשלח למאדים.


נרצה לבקר בקרקעית האוקיינוס? על הירח? אין בעיה! כלים שמסוגלים להחזיק מעמד בתנאים האלה יכולים להישלט ע"י אנשים שחווים את מה שהרובוט רואה בגוף ראשון. איפה עוד תרצו לבקר? מה דעתכם על עולמות וירטואליים?


כבר הרבה שנים אנשים קונים משקפי מציאות רבודה, או מציאות וירטואלית. עוד לפני המוצר שאפל השיקה לא מזמן, משקפי תלת-מימד היו כבר הרבה שנים בטרנד תמידי של עלייה בביקוש. משקפי תלת-מימד יכולים להיות כבדים, או לא נוחים לעיניים, אבל אם אתם פותחים את העיניים שלכם ואתם נמצאים בעולם של המשחק מיינקראפט, או אפילו פוגשים פנים מול פנים חברים ומשפחה שנמצאים בצד השני של העולם, אין לזה תחליף.


זה נשמע מאוד עתידני ודיסטופי, או אולי מדאיג בשביל הרבה אנשים, אבל באמת ובתמים – כל טכנולוגיה חדשה שמשנה את העולם נשמעת ככה. לפני המצאת המכונית, אילו היינו מספרים לאנשים על הכלי המכני שהופך סוסים למיותרים, ויכול לסחוב אותנו בעליות, ירידות, במהירות גבוהה, ללא מאמץ, אבל זה צורך הקמה של "תחנות דלק" בכל העולם, זה היה נשמע מופרך ובלתי-אפשרי. מה, אני צריך למכור את הסוס שלי?


ובכן, הדאגה הכי גדולה של רובנו היה הפיל שבחדר. ניתוח פולשני. להחדיר שבב למוח נשמע כמו עסק מאוד מפחיד, ואין ספק שיש פה מקום לדאגות, אבל זה המצב רק מכיוון שהטכנולוגיה חדשה. אולי בעתיד נראה את זה כמו ניתוח להסרת משקפיים בלייזר? משהו שעושים פעם אחת, וזהו. או כשזה יהיה אפילו יותר נורמלי, זה ירגיש לנו כמו לעשות עגילים. לתרבות שבה אין עגילים זה ישמע זר, וכואב, וברברי, אתם הרי עושים חור בגוף שלכם! אבל אנחנו יודעים שזה לא ביג דיל. ובכן, לא מחר וגם לא מחרתיים, אבל מתישהו בעתיד אולי נסתכל על שבב מוח כמו משהו כזה, סה"כ כמו עגילים. תיכנסו לסניף של חברה שמתמחה בזה, תשבו על כיסא, ובלי שום כאב, בלי שום הרדמה, בלי שום סבל, מחדירים לכם שביב למוח. אם תרצו להוציא אותו, אפשר. תוכלו לשלוט על מכשירים שונים "בטלפתיה" וזה יהיה נוח כמו לפתוח פלאפון עם טביעת אצבע.


אז מה דעתכם/ן? הייתם עוברים את ההליך הזה?

שיר עברי ראשון נחת על הירח

השיר 'אימא שלי' מאת ללי מיכאלי נבחר לייצג את ישראל בשיגור SPACE-X חברת החלל של אילון מאסק, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-LUNAR CODEX שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח