המרכז האסטרונומי

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת התודעה האנושית אל מחשב. 

למה רק לחבר את המוח למחשב אם אפשר ממש להעתיק את כולו אל מחשב?

לפני שנתחיל, בואו נוציא את הפיל שבחדר.

להעלות למחשב – את מה בדיוק? 

תודעה, אישיות, ומה זה "אני"? 

זה משהו שקשה מאוד להגדיר. 

אז כדי שנוכל להתקדם בשיחה, נהיה חייב להסכים על 3 נקודות מוצא שיש עליהן מחלוקת אדירה (ואינן בהכרח נכונות):

  1. כל התודעה שלנו נמצאת במכניקה של המוח, במבנה הפיזי של המוח, ובפעולות הכימיות שבו. הטענה הזאת נקראת "ריאליזם" וזו הגישה שאומרת שכל מה שאנחנו – כל התודעה והידע אגור בחומר הקיים, ללא שום חלקים על-טבעיים מעבר לזה.
  2. המוח האנושי הוא בר-סריקה. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שיום אחד, בעתיד, נבין את המוח מספיק טוב כדי להגיע למצב שאנחנו יכולים לסרוק את כל התוכן שלו, ולהעתיק את החלקים שאנחנו רוצים להעתיק. אפילו אם צריך הרבה מאוד אחסון.
  3. המוח האנושי הוא בר-חיקוי (מבחינת פונקציונליות). צריך לצאת מנקודת הנחה שיהיה לנו את היכולת להשתמש במחשב כדי לחקות כל פעולה שהמוח יכול לעשות, אפילו אם זה דורש המון המון המון שורות של קוד, ומעבדים מאוד מתוחכמים.

כל אחת משלושת הנקודות האלה היא עמוקה ומסובכת, ויכולה לקבל מאמר משל-עצמה, ואף אחת מהשלוש לא בטוח שנכונה, ונשארת בגדר ויכוח נלהב של פיזיקאים, ביולוגים, ופילוסופים שלא מסכימים על כל השלושה לטוב ולרע. אבל לצורך הדיון, נתקדם כאילו כל-זה נכון, ובר-ביצוע בעתיד, הרי אנחנו כיום לא מסוגלים לעשות את זה כי המוח מורכב מאוד, ואפילו עם MRI, אנחנו לא יכולים להבין איך כל המוח עובד. כן הצלחנו להבין איך אזורים במוח אחראים על דברים שונים, ואפילו הצלחנו להבין איך קטעים מסויימים של נוירונים עובדים, אבל את כלל המערכת, ז"א את כל המוח – אנחנו אפילו לא קרובים ללהבין לגמרי.

אפילו אם היינו מבינים לגמרי את כל המוח האנושי, כדי לדמות את כל הנוירונים במוח האנושי, ואת כל המבנה, ואת כל האזורים שיש בו – מעריכים שיש צורך בערך ב-2 מיליון פטה-בייט (1 פטה בייט הוא מיליון גיגה בייט), או אולי הרבה הרבה יותר.

אז כל מה שעברנו עליו מרגיש כמו הקדמה ממש ארוכה, אבל כל זה מאוד חשוב לציין.


אז כעת נדבר על התוצאה, העתקה מוצלחת של מוח אנושי למחשב היא בגדול יצירת חיי אלמוות. כל עוד המחשב, או הכלים המרכיבים את ההעתק לא נפגמים, ההעתק ימשיך לחיות לנצח. זה משהו מפחיד, מטורף, מקסים, ומעורר יראת כבוד – בו זמנית, ומעורר בכולם הרבה סיבות לחשוש, לדאוג, או לצפות, ולשמוח.

בין החששות יכול להיות למשל מצב שחלק מהמידע מושחת, או נוצר העתק שחי בכאב נצחי, או אולי מיד יתעלה על המוח האנושי בהינתן הגישה האינסופית למידע, ויגיע למסקנות שאנחנו חוששים מהן לגבי בני אדם? אולי שעה אחרי שהעתקנו את המוח האנושי, הוא מיד ירצה שנכבה אותו לנצח?

יש גם דיון פילוסופי עמוק לגבי אם ההעתק הזה הוא אתם או לא, אבל נניח את זה בצד ונסכים כרגע רק שההעתק הזה מרגיש וחושב שזה אתם. איך תרגישו בידיעה שההעתק שלכם קיים? בטוחים? שמחים? איך ההעתק שלכם ירגיש? אפילו אם יכינו אתכם להפוך להעתק? דמיינו רגע שאתם מתעוררים יום אחד ומגלים שאין לכם גוף, אתם העתק של מישהו, ואתם חושבים שאתם – אתם, אבל זה בעצם לא נכון, זה לא יפחיד אתכם? ההעתק שלכם ירגיש כמו שאתם תרגישו אילו הייתי אומר את זה לכם, אז דמיינו שאתם מסכימים שיעתיקו אתכם, ואז אומרים לכם שאתם ההעתק!

בצד האופטימי יותר, יש הרבה למה לקוות. הגוף הפיזי, וההעתק הוירטואלי יוכלו לחיות ביד ולשתף פעולה. אדם והעתקו יוכלו לשתף אחד את השני בחוויות, מידע, פעולות, לחקור ולגלות ביחד, ולהסכים על כל דבר, שכן יש להם את אותו הטעם בסדרות, אמנות, ספרים, וכו' ויוכלו להעשיר זה-את-זה, להזדקן ביחד בידיעה שימשיכו להיות קיימים אפילו אחרי שהגוף הפיזי ימות. 

ככל שהמוח המחשבי הזה יחיה יותר זמן, ככה הוא יהפוך לחכם יותר, בוגר יותר, עם ידע עצמי עמוק, היכרות עם התודעה של עצמך, ואולי רצון ויכולת לשנות חלקים מעצמך, למשל למחוק זיכרון מביך, להעיף התמכרות, לשנות דברים באישיות, ועוד. בלי מגבלות של בשר-ודם, המוח המחשבי יכול לשלוט בעצמו ברמה שאולי לא נצליח להבין בעצמנו. המוח המחשבי שלך יכיר אותך יותר טוב מכל בן-אדם חי, וידע לעזור לך כמו שאף-אחד אחר לא ידע.

דברים כמו רעב, אהבה, שמחה, וכו' הם תוצאות של פעולות במוח שלנו שאולי מאבדים משמעות כשאין יותר גוף פיזי. אולי ההעתק הדיגיטלי ירגיש שאין בזה צורך, ויחפש אחרי תחושות ודברים שנשגבים מבינתינו, מקסימים ומיוחדים ומוזרים שאנחנו לא יכולים להבין? אולי הוא יחפש דברים שהם לא "שמחה" אלא משהו אחר שאנחנו לא מסוגלים להבין עדיין כי זה מסובך מדי בשביל אנשים בשר-ודם.

ההעתק יוכל לחוות חוויות שאנחנו לא יכולים לחוות, כמו לבקר בסימולציה ריאליסטית של פני השטח של השמש? לצוף בחלל בלי חליפה? לטייל בזמן ולראות דינוזאורים, או ללכת לישון ולהתעורר בעוד 200 שנה. המוח המחשבי יכול להשלים פרויקטים שלוקחים יותר זמן מתוחלת החיים שלנו, או שנוכל אפילו לקוות שיהיה לנו. אנשים הרפתקנים יוכלו לשלוח העתק של עצמם על חללית, ולשגר את עצמם לחלל על גבי מחשב שיתעורר רק כשהחללית תגיע ליעד, או שאולי תתעורר מדי אלף שנה כדי לבדוק את המצב, ותחזור לישון לפי מה שנראה לך. הרי למוח מחשבי – תחושת הזמן תיראה לו כמו שהוא רוצה, ולישון ולהתעורר אלפי שנה מאוחר יותר זה מרגיש מיידי. זה מאפשר לנו באופן עקיף ליישב את הגלקסיה, לשלוח רובוטים עם מוחות אנושיים, או לסייע לבני אדם ע"י שימור המורשת שיצרנו כמין האנושי ככלל בצורה הכי אמינה ומדוייקת שיש – כבן-אדם עצמו, רק בכל הגלקסיה.

מה יהיה הסוף של מוח מחשבי כזה?

אולי המוחות הדיגיטליים יחוו כמה עשרות, מאות או אלפי שנים, ואז יגלו שנגמר להם כל התוכן שיש לעולם הוירטואלי להציע, ואין שום טעם להמשיך לחיות ללא גוף, ופשוט כולם "יכבו" את עצמם בהיעדר תוכן שמגרה אותם. אולי החיפוש אחרי טובת בני האדם לאט-לאט תרד מסדר העדיפויות של ההעתק שלכם? אחרי מאות שנים, תתחילו להרגיש שהבן-אדם שהייתם פעם כבר לא חשוב, ורק העתיד משנה, ותזניחו את כל מה שהיה לכם אכפת ממנו. 

אנחנו לא יודעים. באופן עקיף, כל דבר שנקווה, ונרצה שההעתק שלנו יעשה בעתיד הרחוק נוכל לאחל לדורות הבאים של בני האדם להספיק לבצע. אם נקווה שההעתקים הוירטואליים שלנו יסיימו לבנות עתיד טוב יותר, אז נוכל לאחל את זה לילדים שלנו, ולדורות שיבואו גם אחריהם.

לבינתיים, יש לכם את עצמכם, היום 😉

גלקסית אנדרומדה

השכנה הקרובה – אנדרומדה גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו – במרחק של רק 2.5 מיליון שנות אור (מהירות האור – 300,000 קילומטר

אטא קארינה

אטא קארינה מערכת כוכבים מעניינת מאוד שנמצאת בקבוצת הכוכבים קארינה – בחצי הכדור הדרומי, 7500 שנות אור מכדור הארץ.למה מערכת כוכבים? כיום מאמינים שבמערכת זו

פנים גלקטיות בחלל?

ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

שבוע ירחים – צדק

שבוע ירחים – ירחי צדק אם בשבוע שעבר היה ליקוי חמה ששבה את תשומת הלב של כולנו, השבוע אנחנו ניתן את תשומת ליבנו לירחים השונים

כנס SpaceTech 2023

כנס SpaceTech 2023 אתמול השתתפנו בכנס SpaceTech 2023 שנערך בתל אביב. זכינו לפגוש ולשמוע את ראשי תעשיית החלל הישראלית, ולשמוע על התכניות של ישראל לטווח הארוך