השמש תפוג-תוקף
בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה.
כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה הנוכחי. היא תבלע את כוכב חמה, את נוגה, ואולי גם את כדור הארץ. אם לא נישרף מהחום, נישרף מהקרינה. ואם איכשהו נשרוד, נקום בבוקר ונגלה שבמקום עיגול קטן ונחמד בשמיים, נפרשת מולנו כיפה אדומה עצומה ומאיימת, המכסה יותר ממחצית השמיים.
השמש המנופחת תהיה אמנם ענקית, אך לא תאיר כמו בעבר. צבעה ישתנה לאדום-כתום, והיא תתפוס שטח כה גדול בשמיים שגם בלילה תשלוט בהם הילה אדמדמה. בשלב הזה, החום יהיה בלתי נסבל. אם ננסה לפתוח את הדלת (בהנחה שהיא לא נמסה והפכה לשלולית), נגלה שהעולם כולו דומה לתנור אפייה – כל דבר סביבנו עולה באש, נמס או פשוט מתפוצץ.
אם השמש שלנו הייתה גדולה מעט יותר, בערך פי 8 ממסתה הנוכחית, היא לא הייתה מתנפחת אלא מתפוצצת – תופעה שמכונה "סופרנובה".
האור מפיצוץ כזה יהיה עוצמתי יותר ממיליון פצצות אטום שיתפוצצו בו-זמנית, ויישאר בוהק במשך שבועות. נניח שהייתה לנו "קרן מגן טכנו-פלאסמטית" שמסוגלת לסנן קרינה, חום ואור, ולהגן עלינו בקסם טכנולוגי. אחרי שהאור ייחלש, במקום שבו הייתה השמש יוותר כוכב נויטרונים. ואם במקרה תרצו לבקר בו, כבר הכנו פוסט על החוויה של מסע כזה – למקרה שהשמש תקרוס מספיק קרוב אלינו.
אם השמש הייתה אפילו גדולה יותר, פי 25 ממסתה כיום, הפיצוץ היה עוצמתי עוד יותר. אך מתנה נוספת הייתה נשארת ממנו – חור שחור.
למרות שזה נשמע כמו סוף דרמטי, לא הכול היה אבוד. כן, היינו מתים, כי הפיצוץ היה משמיד אותנו, אבל חור שחור במסה של השמש לא היה "שואב" אותנו פנימה. במקום זאת, כדור הארץ היה ממשיך להסתובב סביבו, כמו סביב השמש כיום. כמובן, יש כאן לא מעט בעיות, כמו הפער בין הגדלת מסתה של השמש פי 25 לבין חור שחור שנותר במסה המקורית שלה, או כל שאר הדברים שהיו מחסלים אותנו עוד קודם. אבל נניח שהכול מסתדר – אז היינו חיים תחת לילה נצחי. כשהיינו מביטים לשמיים, לא היינו רואים דבר בנקודה שבה הייתה השמש. היינו מתעוררים באמצע הלילה ומגלים שהוא פשוט… לא נגמר.
ועכשיו, אם נגדיל אף יותר –
כאשר כוכב מסיבי במיוחד מסיים את חייו, ולעיתים גם לא מספיק יציב מבפנים, הליבה שלו קורסת לחור שחור, אך מעטפת הכוכב נותרת במקומה. גם לאחר פיצוץ סופרנובה, נותר מספיק חומר כדי שהכוכב ימשיך להתקיים, אך עם ליבה שהפכה לחור שחור. תופעה זו נקראת "סופרנובה כושלת".
במקרה כזה, השמש לא תיעלם ברגע אחד. במקום זאת, היא תחשיך ותעטה ענן גז מסתורי. מכדור הארץ זה ייראה כאילו השמש דועכת, עד שנותר בשמיים כוכב עמום וחלוש – "פאנטום שמש".
מדענים כנראה יכנו זאת "אפקט הפוף האפל", אבל חובבי הקונספירציות ימהרו להכריז שהעשירים החביאו את השמש, או שהחליפו אותה בחיקוי שיוצר בסין. אולי אפילו יטענו שהשמש האמיתית מוחבאת על הירח. אבל בינינו? גם סופרנובה כושלת זה די והותר.
בתמונה – כיצד chatGPT מדמיין שנראית סופרנובה כושלת – כוכב קורס עם ליבה שהופכת לחור שחור, שכבות חיצוניות, וגז שמרחף סביבו
כותב – נתי זקפו

ערפילית ראש הסוס
ערפילית ראש הסוס עם סוף החורף נעלמת מהשמיים קבוצת הכוכבים אוריון. קבוצה זו מכילה חלק מהאובייקטים המעניינים ביותר כמו מלכת הערפיליות – הערפילית הגדולה של

שבוע ירחים – ירחי שבתאי
מה סופו של כל ירח? יש שתי אופציות. הירח אמנם מסתובב סביב כוכב הלכת, אבל המעגל הזה לא *מושלם* וזה אומר שהירח או מתקרב טיפה

השוואה של ווב והאבל – עמודי הבריאה
האבל מול James Webb – עמודי הבריאה עמודי הבריאה הם חלק מערפילית הנשר – בית יולדות לכוכבים חדשים, ואחת מתמונות האסטרונומיה המפורסמות בהיסטוריה/בתמונה להלן אפשר לראות

תחנת החלל הבין-לאומית
שטה לה בגובה של 400 קילומטר מעל פני הים, תחנת החלל הבינ"ל היא מופת להישגיות אנושית ושיתוף פעולה. בואו ונלמד כמה דברים בסיסיים עליה!

אתגרים של אסטרונאוט
אם היינו אומרים לך שאנחנו יכולים להפוך אותך לאסטרונאוט/ית? כן, כן- לאסטרונאוטים מוסמכים של ממש! אוקיי, אז כנראה שאנחנו "קצת" מגזימים, ולא נוכל באמת להכשיר

רכס יאפטוס
הכירו את הרכס המשווני ביאפטוס, הירח השלישי בגודלו של שבתאי. יאפטוס, בעל רדיוס ממוצע של 736 קילומטרים, עשוי ברובו מקרח עם תכולת סלע קטנה. רכס