המרכז האסטרונומי

כוכב ניוטרון

דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים.
שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים מסיביים מאוד, ננסים לבנים – כוכבים צנועים כמו השמש שלנו.
 
אבל יש משהו באמצע, משהו מוזר ומעניין – כוכבי ניוטרונים.
כוכב ניוטרונים נוצר כאשר כוכב מסיבי – 8-20 פעמים המסה של השמש שלנו מסיים את הדלק ומת. בכוכבים כמו השמש שלנו אין מספיק כוח כבידה כדי להתגבר על כוח הדחייה של האלקטרונים (כמו שני צדדים זהים של מגנט) והקריסה נעצרת. כאשר הכוכב מסיבי מספיק, כוח הכבידה מצליח למעוך אלקטרונים יחד. בתהליך הזה שקורה תוך זמן מאוד מאוד קצר אלקטרונים, פרוטונים ועוד חלקיקים נמעכים יחד ויוצרים ניוטרונים.
גם לניוטרונים יש כוח דחיה משלהם ואם הכוכב המסיבי לא מסיבי מספיק כוח זה ימנע את הקריסה הנוספת לחור שחור.
 
מה שמקבלים בסוף זה כוכב שקוטרו כ 20 קילומטרים. כן, כל החומר שהרכיב את הליבה של כוכב מסיבי מכווץ ל 20 קילומטרים.
איך ניתן לדחוס חומר בצורה כזו קיצונית? אם ניקח אטום ונגדיל אותו ל 100 מטרים, הגרעין שלו יהיה בגודל של גולה. שאר השטח פשוט ריק.

אילוסטרציה של מבנה האטום.
Illustration of an Atom and its Subatomic Particles
 בכוכב ניוטרונים פשוט אין שטח ריק. הכל נדחס יחד לניוטרונים עד שכוח הכבידה לא מספיק על מנת למעוך גם אותם. ברגע עצירת הקריסה מתרחשת סופרנובה וחלקיקים תת אטומים וחלקיקי ניוטרינו מתפרצים מהליבה וגורמים לגל הדף עצום.
 
כוכבי ניוטרונים הם חיה מוזרה. פני השטח שלהם הם חומר רגיל (אבל עדיין דחוס) ובפנים הכל מלא בניוטרונים (חלקיקים תת אטומיים ממוזגים). 
כמה אתם חושבים שהחומר בכוכב ניוטרונים (ניוטרוניום) דחוס? מוכנים? אם ניקח סנטימטר רבוע של חומר משקלו יהיה 400,000,000 טונות!
כן, 400 מיליון טונות.
מבחינתו של אותו ניוטרוניום, חומר רגיל שווה ערך לוואקום. אם נשליך בעדינות את אותו סנטימטר רבוע על כדור הארץ הוא פשוט יעבור דרכו מבלי למצמץ.
בזכות הדחיסות העצומה הזו, כוח הכבידה של כוכבי ניוטרונים חזק פי 100 מיליארד פעמים מאשר בכדור הארץ! 100,000,000,000 פעמים!

מאפיין נוסף של כוכבי ניוטרונים הוא מהירות הסיבוב שלהם. כיום אנו יודעים שאם עצם מסתובב מתחיל להתכווץ הוא מסתובב מהר יותר. זה נכון גם במקרה הזה. לקחנו כוכב שמסתובב סביב עצמו בקצב של ימים או אפילו שבועות וכיווצנו אותו לשבריר מהגודל שלו. מהירות הסיבוב שלו מתגברת בצורה עצומה והוא יכול להשלים סיבוב כל מספר שניות או אפילו שניה. זה לא הסוף… יש כוכבי ניוטרונים שמשלימים מאות סיבובים בשניה!

כוכבי ניוטרונים מתחלקים למספר קטגוריות כגון פולסר ומגנטר ולהם תכונות מוזרות ומעניינות אפילו יותר. עליהם נרחיב בפוסט הבא

יד קוסמית מרחפת בחלל

היקום שוב מפתיע אותנו עם תופעות מסתוריות מדהימות. בואו נלך רגע לאחור ל-1895.וילהלם רנטגן הגיע לתגלית פורצת דרך: קרני רנטגן. הוא ביצע ניסוי שאפשר להראות

קשת כלואה בתוך ענן?

דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה… תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה

השמש – דיסקה מלאה

השמש – דיסקה מלאה חם מהתנור!היום ערכנו ניסוי ראשון עם טלסקופ שמש חדש שהצטרף למצפה.הטלסקופ (העליון בתמונה) נועד לצילום כל דיסקת השמש בעוד הגדול יותר

הקסדה של ת'ור

תחשבו על קסדה של לוחם נורדי, קסדת מתכת עם כנפיים בצדדים – זה מה שאסטרונומים ראו פה