כוכב ניוטרון

דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים.

שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים מסיביים מאוד, ננסים לבנים – כוכבים צנועים כמו השמש שלנו.

אבל יש משהו באמצע, משהו מוזר ומעניין – כוכבי ניוטרונים.

כוכב ניוטרונים נוצר כאשר כוכב מסיבי – 8-20 פעמים המסה של השמש שלנו מסיים את הדלק ומת. בכוכבים כמו השמש שלנו אין מספיק כוח כבידה כדי להתגבר על כוח הדחייה של האלקטרונים (כמו שני צדדים זהים של מגנט) והקריסה נעצרת. כאשר הכוכב מסיבי מספיק, כוח הכבידה מצליח למעוך אלקטרונים יחד. בתהליך הזה שקורה תוך זמן מאוד מאוד קצר אלקטרונים, פרוטונים ועוד חלקיקים נמעכים יחד ויוצרים ניוטרונים.

גם לניוטרונים יש כוח דחיה משלהם ואם הכוכב המסיבי לא מסיבי מספיק כוח זה ימנע את הקריסה הנוספת לחור שחור.

מה שמקבלים בסוף זה כוכב שקוטרו כ 20 קילומטרים. כן, כל החומר שהרכיב את הליבה של כוכב מסיבי מכווץ ל 20 קילומטרים.

איך ניתן לדחוס חומר בצורה כזו קיצונית? אם ניקח אטום ונגדיל אותו ל 100 מטרים, הגרעין שלו יהיה בגודל של גולה. שאר השטח פשוט ריק.

אילוסטרציה של מבנה האטום.

Illustration of an Atom and its Subatomic Particles

בכוכב ניוטרונים פשוט אין שטח ריק. הכל נדחס יחד לניוטרונים עד שכוח הכבידה לא מספיק על מנת למעוך גם אותם. ברגע עצירת הקריסה מתרחשת סופרנובה וחלקיקים תת אטומים וחלקיקי ניוטרינו מתפרצים מהליבה וגורמים לגל הדף עצום.

כוכבי ניוטרונים הם חיה מוזרה. פני השטח שלהם הם חומר רגיל (אבל עדיין דחוס) ובפנים הכל מלא בניוטרונים (חלקיקים תת אטומיים ממוזגים).

כמה אתם חושבים שהחומר בכוכב ניוטרונים (ניוטרוניום) דחוס? מוכנים? אם ניקח סנטימטר רבוע של חומר משקלו יהיה 400,000,000 טונות!

כן, 400 מיליון טונות.

מבחינתו של אותו ניוטרוניום, חומר רגיל שווה ערך לוואקום. אם נשליך בעדינות את אותו סנטימטר רבוע על כדור הארץ הוא פשוט יעבור דרכו מבלי למצמץ.

בזכות הדחיסות העצומה הזו, כוח הכבידה של כוכבי ניוטרונים חזק פי 100 מיליארד פעמים מאשר בכדור הארץ! 100,000,000,000 פעמים!

מאפיין נוסף של כוכבי ניוטרונים הוא מהירות הסיבוב שלהם. כיום אנו יודעים שאם עצם מסתובב מתחיל להתכווץ הוא מסתובב מהר יותר. זה נכון גם במקרה הזה. לקחנו כוכב שמסתובב סביב עצמו בקצב של ימים או אפילו שבועות וכיווצנו אותו לשבריר מהגודל שלו. מהירות הסיבוב שלו מתגברת בצורה עצומה והוא יכול להשלים סיבוב כל מספר שניות או אפילו שניה. זה לא הסוף… יש כוכבי ניוטרונים שמשלימים מאות סיבובים בשניה!

כוכבי ניוטרונים מתחלקים למספר קטגוריות כגון פולסר ומגנטר ולהם תכונות מוזרות ומעניינות אפילו יותר. עליהם נרחיב בפוסט הבא

השמש תפוג-תוקף

בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה. כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה

לראשונה: שני טלסקופי חלל צילמו יחד את ערפילית עין החתול

בחודש מרץ פורסמה תמונה חדשה של הערפילית הפלנטרית "עין החתול", ומה שנחשף בה לא נראה בשום תמונה קודמת. ערפילית פלנטרית מה שנשאר מכוכב שנגמר לו

ביקור בכוכב ניוטרונים

הסודות הנסתרים של כוכבי ניוטרונים: מסע אל עולם של כבידה אדירה, צפיפות בלתי נתפסת, ופלאים אסטרופיזיקליים מרהיבים

דגימת האסטרואיד OSIRIS-REx

אסטרואידים הינם גושים ענקיים של סלע שמרחפים להם במסלולים שונים סביב השמש, כמו שאר הגופים במערכת השמש. הם מורכבים בעיקר מסלעים ואבק, אך רבים מהם כוללים מרכיבים מעניינים שונים כמו מים, מתכות ועוד. רבים מאותם אסטרואידים מכילים משאבים אותם נרצה לכרות בעתיד, ולשם כך יש צורך להתחיל במיפויים ברזולוציה גבוהה, כלומר להתחיל לצלם מקרוב, מאוד קרוב.

השמש – דיסקה מלאה

השמש – דיסקה מלאה חם מהתנור!היום ערכנו ניסוי ראשון עם טלסקופ שמש חדש שהצטרף למצפה.הטלסקופ (העליון בתמונה) נועד לצילום כל דיסקת השמש בעוד הגדול יותר

Arp-142 הפינגווין והביצה

גלקסיות הפינגווין והביצה נפגשות בריקוד קוסמי מרתק. גילוי זה מספר סיפור של יצירה, עקמומיות וכוחות נסתרים