קשת כלואה בתוך ענן?

דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה…

תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה להיראות קסומה, אך למעשה היא מעוגנת בעקרונות הפיזיקה.

מה גורם לתצוגה מרהיבה זו?

זוהר עננים מתרחש כאשר אור השמש פוגע בטיפות מים או גבישי קרח בעננים – לחלקיקים זעירים אלה יש תפקיד מכריע. הם בדרך כלל קטנים ממיקרון אחד – כדי לשים את זה בפרספקטיבה, עובי של שערה אנושית היא בערך 70 מיקרון. כאשר אור השמש פוגש בחלקיקים זעירים אלה, הוא נשבר.

במקרה של זןהר העננים, אורכי גל שונים של אור נשברים בזויות שונות במקצת. כל אורך גל מתאים לצבע שונה. הפרדה זו של צבעים יוצרת את האפקט האירידסצנטי. אבל למה אנחנו לא רואים את זה בכל יום? התנאים חייבים להיות מדויקים: העננים חייבים להיות דקים, והטיפות או הגבישים בתוכם אחידים בגודל.

תופעה זו, היא דוגמה קלאסית לאינטראקציה של אור עם חלקיקים קטנים. זהו פלא טבע שזמין לכל מי שמרים את הראש בזמן הנכון ומקום הנכון. אז בפעם הבאה שתבחינו במשחק בלתי רגיל של צבעים בעננים, זכרו, זה לא רק תעתוע אור; זו פיזיקה בפעולה!

נוגה – הגיהנום של מערכת השמש

לעיתים שואלים אותנו מה זה האובייקט הבהיר מאוד הזה שרואים בכיוון מערב אחרי השקיעה – זה מטוס? זה עב"מ? זה סופרמן?  אז התשובה היא, שמדובר

הרי הגעש של מאדים

התמונה, שצולמה על ידי חללית Hope של איחוד האמירויות, מציגה נוף מדהים ממאדים. נוקטיס לברינתוס, אזור מרשים של קניונים המשתרעים לאורך כוכב הלכת, נראה מלא

שבוע ירחים – פלוטו

זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?טוב, שיקרנו.בערך…כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם

פנים גלקטיות בחלל?

ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

שבוע ירחים – ירחי שבתאי

מה סופו של כל ירח? יש שתי אופציות. הירח אמנם מסתובב סביב כוכב הלכת, אבל המעגל הזה לא *מושלם* וזה אומר שהירח או מתקרב טיפה

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: