קשת כלואה בתוך ענן?
דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה…
תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה להיראות קסומה, אך למעשה היא מעוגנת בעקרונות הפיזיקה.
מה גורם לתצוגה מרהיבה זו?
זוהר עננים מתרחש כאשר אור השמש פוגע בטיפות מים או גבישי קרח בעננים – לחלקיקים זעירים אלה יש תפקיד מכריע. הם בדרך כלל קטנים ממיקרון אחד – כדי לשים את זה בפרספקטיבה, עובי של שערה אנושית היא בערך 70 מיקרון. כאשר אור השמש פוגש בחלקיקים זעירים אלה, הוא נשבר.
במקרה של זןהר העננים, אורכי גל שונים של אור נשברים בזויות שונות במקצת. כל אורך גל מתאים לצבע שונה. הפרדה זו של צבעים יוצרת את האפקט האירידסצנטי. אבל למה אנחנו לא רואים את זה בכל יום? התנאים חייבים להיות מדויקים: העננים חייבים להיות דקים, והטיפות או הגבישים בתוכם אחידים בגודל.
תופעה זו, היא דוגמה קלאסית לאינטראקציה של אור עם חלקיקים קטנים. זהו פלא טבע שזמין לכל מי שמרים את הראש בזמן הנכון ומקום הנכון. אז בפעם הבאה שתבחינו במשחק בלתי רגיל של צבעים בעננים, זכרו, זה לא רק תעתוע אור; זו פיזיקה בפעולה!

בצל בחלל?
המבט הזה לקו האופק מציג לנו תמונה שנראית כמו גלקסיה קרובה מדי, אבל היא למעשה עקבות דחף של טיל רגיל – שמוארות באופן לא שגרתי. אף

האבל מול ווב מתחרים על הגלקסיה NGC1566
חוזרים לגלקסיות והיום אחת המרהיבות ביותר שיש – גלקסיית המערבולת או בשם הקטלוגי הקליט – M51גלקסיה זו היא אחת הנצפות, המצולמות והנחקרות ביותר. היא קרובה

הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

ענקי הגז בעין אינפרא אדומה
ענקי הגז בעין אינפרא אדומה ארבעת כוכבי הלכת הגזיים כפי שנראים מבעד לטלסקופ החלל James Webb.צדק, שבתאי, אורון ונפטון.לכולם טבעות – גם לצדק – והן

שבתאי סוער
התמונה הדרמטית הזו שצולמה על ידי הגשושית קאסיני של נאס"א ב-2012, מציגה סערה על קוטבו הצפוני של שבתאי. מדובר בתמונה גולמית (Raw) – כלומר לא

גלקסית אנדרומדה
השכנה הקרובה – אנדרומדה גלקסיית אנדרומדה היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו – במרחק של רק 2.5 מיליון שנות אור (מהירות האור – 300,000 קילומטר