מירנדה – אחד הירחים הכי מרתקים במערכת השמש

דמיינו שאתם ניגשים לקצה של צוק, מתקרבים לאט לאט ומביטים מטה, ולפניכם נפערת תהום בעומק של 20 קילומטרים…

* * *

כדור הגלידה שבתמונה הוא מירנדה, אחד הירחים הכי מרתקים במערכת השמש.

מירנדה, אחד הירחים של כוכב הלכת אוראנוס הוא ירח זעיר מאוד – הקוטר שלו רק כ-500 ק"מ, כלומר אם תניחו אותו על מפת ישראל, הוא בקושי יכסה את המרחק בין החרמון לאילת. ובכל זאת, הירח הקטן הזה מציג נופים קיצוניים שלא תוכלו למצוא על כדור הארץ.

על מירנדה נמצאים כמה מהצוקים הגבוהים ביותר בכל מערכת השמש, חלקם מגיעים לגובה של כ -20 קילומטרים, זה יותר מפי שניים מהגובה של הר האוורסט ועמוק פי 12 מהגרנד קניון בארצות הברית. למעשה, אילו הייתם עומדים על קצה הצוק הגבוה ביותר במירנדה ומחליטים לקפוץ, הייתם חווים את אחת הנפילות הכי מוזרות והכי ארוכות שאפשר לדמיין.

למה מוזרות? כי מירנדה קטנטן, ולכן הכבידה שלו חלשה מאוד, בערך 1% מכוח המשיכה על כדור הארץ. לכן אם פשוט תצעדו מעבר לקצה הצוק, תמצאו את עצמכם נופלים לאט להפליא. ייקח לכם כ-10 דקות שלמות להגיע לתחתית, ובזמן הזה תוכלו לצפות סביב ולראות את הנוף המוזר והמיוחד של הירח. אלא שאל תתנו לאיטיות להטעות אתכם: אחרי עשר דקות, תגיעו למהירות של כמעט 200 קמ"ש, כך שאם אין לכם ציוד מתאים הפגיעה בקרקע תהיה לא נעימה כלל.

הנופים של מירנדה לא נעצרים בצוקים. למעשה, פני השטח שלו נראים כמו טלאים שנתפרו יחד, כאשר אזורים ישנים ומלאי מכתשים צמודים לאזורים חדשים יותר וכמעט חלקים לחלוטין. הגבולות ביניהם חדים וברורים, כאילו מישהו חיבר ירחים שונים יחד באופן אקראי לגמרי.

חוקרים עדיין לא בטוחים איך מירנדה הגיע למראה יוצא הדופן שלו. אחת ההשערות היא שבעבר הרחוק הוא התנגש בגוף אחר, התפרק, ואחר כך חלקיו התחברו מחדש. אפשרות אחרת היא שמטאוריטים גדולים פגעו בפני השטח שלו, והמכה היתה כל כך חזקה שהמיסה חלק משכבות הקרח העמוקות שמתחת לפני השטח. הקרח המומס הזה עלה למעלה, הציף אזורים מסוימים, וקפא שוב – וכך נוצר הנוף המשונה והמגוון הזה.

אתגרים של אסטרונאוט

אם היינו אומרים לך שאנחנו יכולים להפוך אותך לאסטרונאוט/ית? כן, כן- לאסטרונאוטים מוסמכים של ממש! אוקיי, אז כנראה שאנחנו "קצת" מגזימים, ולא נוכל באמת להכשיר

Arp-142 הפינגווין והביצה

גלקסיות הפינגווין והביצה נפגשות בריקוד קוסמי מרתק. גילוי זה מספר סיפור של יצירה, עקמומיות וכוחות נסתרים

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

השמש תפוג-תוקף

בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה. כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: