המרכז האסטרונומי

שבוע ירחים – פלוטו

זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?
טוב, שיקרנו.
בערך…
כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם – הירח מושך את כדור הארץ באותה המידה! פשוט כדור הארץ הרבה הרבה יותר גדול ומסיבי.
כדור הארץ והירח – שניהם מסתובב סביב איזושהי נקודה מתמטית, דמיונית. פשוט בגלל שכדור הארץ יותר מסיבי, הנקודה הזאת נמצאת בתוך כדור הארץ, קרוב לאמצע שלו אבל לא בדיוק באמצע. הירח עושה סיבוב גדול סביב הנקודה הזאת, וכדור הארץ גם מסתובב סביב הנקודה הזאת, פשוט סיבוב קטן מאוד, כמו סוג של נענוע. (השם המדוייק לתופעה הוא "תנועה בריוצנטרית", אך לשם הפשוט אנו נמשיך לקרוא לה "ניענוע").
דרך אגב, אותו הדבר חל בינינו לבין השמש. אנחנו מסתובבים סביב השמש? לא בדיוק, אלא אנחנו והשמש מסתובבים סביב נקודה דמיונית שפשוט נמצאת בתוך השמש כי היא יותר גדולה מאיתנו בהרבה. אז גם השמש, עושה "ניענוע" סביב הנקודה הזאת, וגם אנחנו מסתובבים סביב הנקודה הזאת – שזה בגדול בערך אותו הדבר כמו להסתובב סביב השמש. השמש פשוט עושה נענוע מאוד מאוד מאוד קטן וזניח כי השמש גדולה מאיתנו בהרבה מאוד.
מה היה קורה אם היה כוכב לכת שהירח שלו דווקא גדול יחסית?
ובכן, זה המצב של פלוטו. נכון, נכון, נכון, פלוטו באמת לא כוכב-לכת. הוא לא כוכב לכת כי הוא חלק מרצועה, טבעת של סלעים, שכולם בערך באותו הגודל. פלוטו אמנם סלע קצת גדול יחסית לשאר הסלעים ברצועה, אבל לא מספיק בשביל להיות יוצא-דופן. הסיבה המדויקת שהוא אינו כוכב לכת יותר היא שהוא לא ניקה את סביבתו הקרובה מחומר פלנטרי אחר, כלומר, אינו הגוף הדומיננטי במסלולו סביב השמש.
עבור אסטרונומים ההחלטה הייתה פשוטה. דמיינו שאתם על חוף הים, ועל החול יש 7 סלעים ענקיים. ואם נטייל על החול, בסביבה, נמצא גרגר חול אחד גדול מעט משאר גרגרי החול, זה לא יהיה הוגן לומר שהוא הסלע השמיני, כי הוא בכלל לא דומה לסלעים בגודל, ובתכונות, אז במקום לקרוא לפלוטו "כוכב-לכת", החלטנו לקרוא לו "כוכב-לכת ננסי".
טוב, עלבונות בצד, באנו לדבר על ירחים, לא?
אז כן, לפלוטו יש 5 ירחים. אבל אחד מהם גדול במיוחד. כארון, הוא הירח הכי גדול ביחס לכוכב-לכת (או כוכב-לכת ננסי) שיש במערכת השמש. למעשה, כארון בגודל של חצי מפלוטו. לכן, הנקודה שפלוטו וכארון מסתובבים סביבה נמצאת מחוץ לפלוטו! זה ממש אומר שפלוטו וכארון מסתובבים אחד סביב השני במעין סוג של ריקוד נצחי. אפילו יש על פלוטו מדבר של קרח בצורה של לב, מה שאומר שפלוטו מדעית אחד המקומות הכי רומנטיים במערכת השמש.

חורים שחורים – חלק ב

חורים שחורים – חלק ב חורים שחורים סופר מסיביים בפרק הקודם דיברנו על חורים שחורים כוכביים. חורים שחורים אלה הם המצב הסופי של תהליך החיים

נוגה – הגיהנום של מערכת השמש

לעיתים שואלים אותנו מה זה האובייקט הבהיר מאוד הזה שרואים בכיוון מערב אחרי השקיעה – זה מטוס? זה עב"מ? זה סופרמן?  אז התשובה היא, שמדובר

גלקסיית IC5332 מבית James Webb

הגלקסיה IC5332. צילום: James Webb תמונה חדשה ומרהיבה מטלסקופ החלל James Webb.בתמונה רואים את הגלקסיה IC5332 שנמצאת במרחק של 29 מיליון שנות אור. הגלקסיה קטנה

תצפית טלסקופי שמש בגילה

תצפית שמש היא אחד הדברים היפים והמיוחדים שאפשר לעשות בענף האסטרונומיה התצפיתית. אין יותר מדי טלסקופים מתאימים לתצפיות מהסוג הזה, ולכן החוויה די נדירה. בתחילת השבוע

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

וואטסאפ
חייגו

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: