סופרנובה חדשה בגלקסיית NGC4216
אי שם בעבר, לפני כ 55 מיליון שנים בגלקסיה רחוקה רחוקה בצביר הגלקסיות בתולה, העונה לשם NGC 4216, התרחש אירוע דרמטי.
במערכת של שני כוכבים שסבבו אחד את השני, אחד הכוכבים מסוג ננס לבן, התחיל לשאוב חומר מהכוכב השכן והגדול שלו. באיזשהו שלב, הננס הלבן הצליח לשאוב מספיק חומר ולהגיע למאסה קריטית, דבר שגרם לסופרנובה – קריסה של הכוכב לתוך עצמו ואז פיצוץ תרמו גרעיני מפלצתי כלפי חוץ. 55 מיליון שנים לאחר האירוע, הפוטונים (חלקיקי האור) מהפיצוץ עשו את המרחק הגדול והגיעו לחיישני המצלמות של טלסקופים ברחבי כדור הארץ.
כמה מפלצתי היה האירוע?
בואו נחשוב על זה רגע – הלקסיה נמצאת במרחק 55 מיליון שנות אור מאיתנו ומכילה בתוכה מאות מיליארדי כוכבים. היא כל כך גדולה ורחוקה, שאנו לא אמורים לראות שום כוכב בודד בתוכה. זה משול לתצלום לווין של יער – אנו נראה חתיכת ארץ ירוקה, אבל שום עץ בודד – זה רחוק מדי. ועדיין, בפיצוץ סופרנובה עוצמת האנרגיה המשוחררת כה גדולה, שאותה נקודה בה ממוקם הכוכב מאירה באור סופר חזק כך שאפשר לראות אותה גם מכאן!
נכון להיום (16 לינואר), הסופרנובה עדיין ממשיכה לגדול בבהירותה וכנראה תמשיך לכמה ימים טובים לפחות. סופרנובה טיפוסית יכולה להאיר למשך כמה שבועות!).
קרדיט תמונה: Damian Peach

בצל בחלל?
המבט הזה לקו האופק מציג לנו תמונה שנראית כמו גלקסיה קרובה מדי, אבל היא למעשה עקבות דחף של טיל רגיל – שמוארות באופן לא שגרתי. אף

טלסקופ החלל האבל זיהה חור שחור נודד
טלסקופ החלל האבל זיהה חור שחור ענק נודד לבד בחלל – וזה ממש לא דבר סטנדרטי. אסטרונומים מצאו בעזרת טלסקופ החלל האבל חור שחור ענק

צה"ל מוציא לדרך את מנהלת החלל הראשונה
ברוכים הבאים לעידן החדש: מנהלת החלל של צה"ל מפתחת את גבולות ההגנה לחלל, ומבטיחה עתיד טכנולוגי וביטחוני לישראל

פנים גלקטיות בחלל?
ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

שבירת מהירות האור, האם אפשרית?
האם נוכל אי פעם לנוע מהר יותר ממהירות האור? במאמר זה נחקור את האתגרים והתאוריות המדעיות שמאחורי המסעות המהירים ביותר ביקום.

השמש תפוג-תוקף
בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה. כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה