יד קוסמית מרחפת בחלל
היקום שוב מפתיע אותנו עם תופעות מסתוריות מדהימות.
בואו נלך רגע לאחור ל-1895.
וילהלם רנטגן הגיע לתגלית פורצת דרך: קרני רנטגן. הוא ביצע ניסוי שאפשר להראות את העצמות בתוך כף ידה של אשתו. בצירוף מקרים מעניין, טלסקופי הרנטגן של נאס"א מטילים אור על "העצמות" של כף יד עצומה שמרחפת לה בחלל.
כף יד בחלל?
לפני כ-1500 שנה, במרחק של כ 16,000 שנות אור מאיתנו, כוכב מאסיבי בגלקסיית שביל החלב שלנו הפסיק את פעימות הלב הגרעיניות שלו.
התוצאה?
קריסה כבידתית לכוכב נייטרונים – עצם כה צפוף וקומפקטי שהוא מאתגר את ההבנה היומיומית שלנו של מהו בעצם חומר. קצת יותר צפוף ודחוס, והוא היה יכול כבר לעלות דרגה לחור שחור…
מה קורה כאשר כוכב נייטרונים כזה מתחיל להסתובב במהירויות פסיכיות? הוא משיג את התואר פולסר.
פולסרים אלה, צעירים ואנרגטיים, יכולים להגיע לסיבוב של מאות פעמים בשניה(!!)
הם יוצרים סביבם שדה מגנטי חזק, וסילונים של חלקיקים ואנטי חלקיקים, תוך יצירת מופע הידוע בשם "ערפילית רוח פולסר".
בשלב בהזה נכנסת לתמונה הכוכבת של הפוסט: MSH 15-52, ערפילית עם דמיון מדהים לכף יד, עם אצבעות שמשתרעות להן ברחבי הקוסמוס, לקוטר של כ 50 שנות אור.
איך בכלל אנחנו תופסים פלא כזה? תודות לטלסקופי צ'נדרה ו-IXPE של נאס"א.
הנתונים שטלסקופים אלה אוספים מספרים לנו סיפור על איך הפולסר, האמן של היצירה הגלקטית הזו, נושף חיים בחלל סביבו עם רוחות עתירות חלקיקים.
צ'נדרה לכד לראשונה את ערפילית היד לראשונה ב-2001, והניחה את היסודות לגילויים שהגיעו אחרי.
עכשיו, IXPE של נאס"א הקדיש עצמו ליד הקוסמית במרתון צילומים בן 17 ימים, כשחשף מפה של השדה המגנטי של הערפילית.
למה זה משנה? כי קווים מגנטיים אלה מכוונים את החלקיקים הטעונים, תוך עיצוב הערפילית בדומה לעצמות שמעצבות יד.
אבל איך אנחנו רואים שדות מגנטיים אלה?
באמצעות משהו שנקרא קיטוב קרני רנטגן, טכניקה שחושפת את הכיוון של שדות חשמליים בתוך קרני הרנטגן עצמן. התבניות ב-MSH 15-52 מראות דרגת קיטוב מדהימה, רמז שהשדות המגנטיים שם יחסיח מאוד מסודרים.
בואו נתמקד במאפיין מסוים – סילון קרני הרנטגן הבוהק הזורם לכיוון "פרק כף היד" של הערפילית. נתוני IXPE מספרים על מעבר מכאוס לסדר, ככל שהסילון מתרחק מהפולסר. משדות מגנטיים מסובכים לשלווים, מה שמאפשר לנו לראות את זרימת הכוחות בתוך הערפילית.
תצפיות אלה מפענחות את ההיסטוריה של הערפילית, חושפות איך פולסרים יכולים להיות מן "מאיצי חלקיקים קוסמיים", המאיצים חלקיקים לאנרגיות בלתי נתפסות.
והנה עוד מחשבה: מה אם זה לא ייחודי ל-MSH 15-52?
IXPE זיהה מאפיינים מגנטיים דומים בערפיליות אחרות, מה שמרמז שייתכן שליקום שלנו יש יותר במשותף משחשבנו אי פעם.
מקור – NASA/JPL-Caltech/DECaPS, Chandra X-Ray Observatory

שיר עברי ראשון נחת על הירח
השיר 'אימא שלי' מאת ללי מיכאלי נבחר לייצג את ישראל בשיגור SPACE-X חברת החלל של אילון מאסק, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-LUNAR CODEX שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח

ענני דדיים – מהתופעות המרהיבות של החורף
זה כבר למעלה מחודש ברצף שמזג האוויר בישראל מזכיר יותר מדינות באירופה, ולכבוד המאורע החלטנו לדבר על אחת התופעות היפות שאפשר לראות בחורף – ענני

ענקי הגז בעין אינפרא אדומה
ענקי הגז בעין אינפרא אדומה ארבעת כוכבי הלכת הגזיים כפי שנראים מבעד לטלסקופ החלל James Webb.צדק, שבתאי, אורון ונפטון.לכולם טבעות – גם לצדק – והן

גלסיה לא סדירה שצילם טלסקופ החלל האבל
גלקסיה לא סדורה שצילם טלסקופ החלל האבל NGC7292 היא גלקסיה די מפוזרת ועל כן מסווגת כגלקסיה לא סדורה. הגלקסיה נמצאת במרחק של כ 44 מיליון

FAsat Delta – לווין ישראלי חדש
FAsat Delta – לווין ישראלי חדש בלילה שבין שני (12/6/2023) לשלישי בשעה 00:19 בלילה, ישוגר הלווין ישראלי FAsat Delta על ידי חברת השיגור האמריקאית SpaceX

הכוח של שילוב טלסקופים
שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד. דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין