המרכז האסטרונומי

מימס – כוכב המוות של מערכת השמש שלנו

תארו לכם עולם שבו הירח שלנו היה נראה כמו כוכב המוות מ"מלחמת הכוכבים". זה לא מדע בדיוני, זו סיפורה של מימס, אחד מירחי שבתאי, שנראה כאילו הוא יצא ישירות מסרט פנטזיה עתידני. אבל לפני שנצלול לתוך המכתש העצום שלו, בואו נגלה עוד כמה פרטים מרתקים על ירח זה שנראה כאילו הוא יצא מ"אולפן סרטים" של היקום.
 
ראשית, מימס הוא לא סתם ירח נוסף במערכת השמש שלנו. הוא נתפס כ"ירח המוות" של שבתאי בזכות המכתש העצום שלו, הרשל, שנראה כמו העין של הכוכב המוות. עם קוטר של כ-139 קילומטרים, הרשל כמעט שליש מהקוטר הממוצע של מימס עצמו, שהוא 396.4 קילומטרים. זה אומר שאם היינו מניחים מכתש בגודל דומה על כדור הארץ, הוא היה רחב יותר מאוסטרליה! המכתש נוצר מאירוע התנגשות קטסטרופלי שכמעט ושבר את מימס לחלוטין, וגלי ההלם שנוצרו על ידו חדרו את כל הירח.
 
אך מימס לא רק מפורסם בזכות המראה החיצוני שלו. הוא גם ידוע בזכות השפעתו הכבירה על טבעות שבתאי. הירח אחראי לניקוי החומר מהחלל בין טבעות A ל-B של שבתאי, הידוע כמרווח קסיני. זה אומר שמימס מפעיל כוח כבידתי שמשפיע על חלקיקים בטבעות שבתאי, מה שיוצר חללים ופערים בין הטבעות.
 
הדמיון בין מימס לכוכב המוות לא מקרי. המבנה הייחודי של הירח, עם המכתש הגדול שלו תומך בדמיון הזה ומזכיר את הסצנות המרהיבות שראינו בקולנוע. אז מה הופך את מימס לכזה מיוחד, מעבר לגודל המרשים של המכתש שלו?
 
הנתונים הבסיסיים: מימס הוא הירח הקטן ביותר במערכת השמש שמתוחזק בצורתו הכדורית על ידי כוח הכבידה העצמי שלו, עם רדיוס ממוצע של כ-198 ק"מ. אבל הקסם של מימס לא נגמר בצורתו הכדורת הכמעט המושלמת או במכתש הענק שלו. התכונות הפיזיקליות שלו, כמו צפיפות נמוכה שמרמזת על הרכב רובו של קרח מים עם כמות קטנה של סלע ואולי גם אוקיינוס של מים מתחת לפני השטח.
 
גם אם לא נוכל לבקר במימס בעצמנו, התמונות והנתונים שנשלחו על ידי חלליות כמו קאסיני מאפשרים לנו לחוות את היופי הקוסמי שלו מרחוק. התמונות הללו מראות ירח עם פני שטח מצופות בקרח, עם מכתשים, חריצים ופיצולים שמעידים על היסטוריה עשירה של התנגשויות ותהליכים גאולוגיים.
 

ליקוי חמה מלא 8 באפריל 2024

בעוד מספר ימים (8 באפריל 2024), מעל יבשת אמריקה, ובעיקר מעל מקסיקו, ארה"ב ובקנדה, יתרחש ליקוי חמה מלא (כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, ומסתיר

פנים גלקטיות בחלל?

ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

כוכבי ניוטרון

כוכב ניוטרון דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים. שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

וואטסאפ
חייגו

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: