מימס – כוכב המוות של מערכת השמש שלנו

תארו לכם עולם שבו הירח שלנו היה נראה כמו כוכב המוות מ"מלחמת הכוכבים". זה לא מדע בדיוני, זו סיפורה של מימס, אחד מירחי שבתאי, שנראה כאילו הוא יצא ישירות מסרט פנטזיה עתידני. אבל לפני שנצלול לתוך המכתש העצום שלו, בואו נגלה עוד כמה פרטים מרתקים על ירח זה שנראה כאילו הוא יצא מ"אולפן סרטים" של היקום.
 
ראשית, מימס הוא לא סתם ירח נוסף במערכת השמש שלנו. הוא נתפס כ"ירח המוות" של שבתאי בזכות המכתש העצום שלו, הרשל, שנראה כמו העין של הכוכב המוות. עם קוטר של כ-139 קילומטרים, הרשל כמעט שליש מהקוטר הממוצע של מימס עצמו, שהוא 396.4 קילומטרים. זה אומר שאם היינו מניחים מכתש בגודל דומה על כדור הארץ, הוא היה רחב יותר מאוסטרליה! המכתש נוצר מאירוע התנגשות קטסטרופלי שכמעט ושבר את מימס לחלוטין, וגלי ההלם שנוצרו על ידו חדרו את כל הירח.
 
אך מימס לא רק מפורסם בזכות המראה החיצוני שלו. הוא גם ידוע בזכות השפעתו הכבירה על טבעות שבתאי. הירח אחראי לניקוי החומר מהחלל בין טבעות A ל-B של שבתאי, הידוע כמרווח קסיני. זה אומר שמימס מפעיל כוח כבידתי שמשפיע על חלקיקים בטבעות שבתאי, מה שיוצר חללים ופערים בין הטבעות.
 
הדמיון בין מימס לכוכב המוות לא מקרי. המבנה הייחודי של הירח, עם המכתש הגדול שלו תומך בדמיון הזה ומזכיר את הסצנות המרהיבות שראינו בקולנוע. אז מה הופך את מימס לכזה מיוחד, מעבר לגודל המרשים של המכתש שלו?
 
הנתונים הבסיסיים: מימס הוא הירח הקטן ביותר במערכת השמש שמתוחזק בצורתו הכדורית על ידי כוח הכבידה העצמי שלו, עם רדיוס ממוצע של כ-198 ק"מ. אבל הקסם של מימס לא נגמר בצורתו הכדורת הכמעט המושלמת או במכתש הענק שלו. התכונות הפיזיקליות שלו, כמו צפיפות נמוכה שמרמזת על הרכב רובו של קרח מים עם כמות קטנה של סלע ואולי גם אוקיינוס של מים מתחת לפני השטח.
 
גם אם לא נוכל לבקר במימס בעצמנו, התמונות והנתונים שנשלחו על ידי חלליות כמו קאסיני מאפשרים לנו לחוות את היופי הקוסמי שלו מרחוק. התמונות הללו מראות ירח עם פני שטח מצופות בקרח, עם מכתשים, חריצים ופיצולים שמעידים על היסטוריה עשירה של התנגשויות ותהליכים גאולוגיים.
 

זוהר הקוטב של נפטון

טלסקופ החלל ג'יימס ווב צילם בפעם הראשונה זוהר קוטב (אורורה) בכוכב הלכת נפטון. עד עכשיו, ראינו זוהר כזה רק בכדור הארץ ובענקי הגז צדק ושבתאי.

סערת העין הצפונית על צדק

בתמונה שלפנינו נראית סופה עצומה בחצי הכדור הצפוני של כוכב הלכת צדק, שצולמה על ידי החללית ג'ונו של נאס״א. גודלה של הסופה דומה לגודלו של

ערפילית הדיונון

ערפילית הדיונון הענק, המוכרת גם בשם OU4, התגלתה בשנת 2011 על ידי צלם האסטרונומיה הצרפתי ניקולא אוטרס. ערפילית זו בקבוצת הכוכבים "קפאוס", היא אחד מהמבנים

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: