האם הקטבים של כדור הארץ בעצם הפוכים?
הקוטב הצפוני של כדור הארץ הוא הקוטב הדרומי, ולהיפך.
אנחנו מדברים על השדה המגנטי של כדור הארץ, הרי אם לא ידעתם – כדור הארץ הוא מגנט אחד ענק.
במגנטים נוהגים לומר שיש "קוטב" צפוני, ו"קוטב" דרומי.
קחו למשל מקל מגנטי שמסמנים עליו את הקוטב הצפוני (N) והדרומי (S). הם מסומנים כך מפני שאם נרפה מהמגנט, הוא יתיישר בצורה שבה הקוטב הצפוני יצביע לכיוון צפון, והקוטב הדרומי – לכיוון דרום, וזה יקרה בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ, כי הוא מגנט אחד ענק, וככה בעצם גם עובד מצפן שמכוון בשבילנו לצפון.
אז למה אמרנו שבקוטב הצפוני של כדור הארץ יש את הקוטב הדרומי של המגנט?
ובכן, אם תחשבו על זה, זה מאוד הגיוני, ככה הרי עובדים מגנטים. הצד החיובי של מגנט אחד נמשך לצד השלילי של המגנט האחר, ולהיפך. זה אומר שכדור הארץ כמגנט – מושך את הצד הצפוני של המגנטים שלנו בעזרת "הקוטב הדרומי" שלהם, אשר מצביע לקוטב הצפוני של כדור הארץ.
אגב, השדה המגנטי של כדור הארץ מחליף כיוון (צפון/דרום) מדי כמה אלפי שנים.
אנחנו יודעים את זה בזכות מחקר גיאולוגי של התפרצויות וולקניות. כשהרי געש מתפרצים, הלבה שנוצרת כתוצאה מההתפרצות, ממיסה סלעים ומאפשרת לרכיבים המגנטיים שבתוכם לזוז בתוכה בחופשיות ולהסתובב לפי השדה המגנטי של כדור הארץ. כשהלבה מתקררת מספיק מהר, אותם מגנטים פנימיים "ננעלים" ומכוונים לפי הקיטוב המגנטי של כדור הארץ, כפי שהתקיים באותו הזמן. ממצאים אלה עוזרים לנו לצפות ולהעריך בסבירות מאוד גבוהה כיצד נראה השדה המגנטי של כדור הארץ בזמנים שונים בהיסטוריה.
היו בעבר מספר אירועים שבהם השדה המגנטי של כדור הארץ נחלש ודעך עד שבאופן זמני נעצר לחלוטין, התהפך, וגדל בכיוון החדש.
מהפך הכיוונים של שדות מגנטים בכוכבי לכת ובכוכבים (שמשות) זו "התנהגות" יחסית נורמלית. השמש שלנו למשל, מחליפה א כיוון השדה המגנטי שלה כל 11 שנה בערך.
בגדול, ההשפעה של ההתנהגות הזו עלינו, אינה משמעותית, אבל בעתיד, כשהשדה המגנטי של כדור הארץ יתחלף, אולי נאלץ לכוון מחדש כמה לווינים וכלי מדידה, ו/או להגדיר מחדש מה נחשב מבחינתנו "קוטב צפוני".

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?
בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

שבוע ירחים – ירחי מאדים
שבוע ירחים – ירחי מאדים אנחנו אוהבים לדבר הרבה על מאדים בתור יעד עתידי ליישוב ולמחקר, שכן מאדים הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו, שעליו

ניסוי שיגור מס' 2 לחללית סטארשיפ – הצלחה או כישלון?
אתמול (18 בנובמבר 2023), ספייס-אקס ביצעה שיגור בדיקה של חללית הסטארשיפ שלה, כלי רכב שתוכנן למשימות עתידיות לירח ומאדים. השיגור התקיים מאתר הבית של ספייס-אקס

מסלולי אסטרואידים גדולים סביב כדור הארץ
מפת מסלולי אסטרואידים אסטרואידים, האם הם מסוכנים לכדור הארץ?חלקם הגדול קטנים מאוד ופוגעים בכדור הארץ מדי יום אבל הם לא עוברים את מחסום האטמוספרה ומספקים

ענני דדיים – מהתופעות המרהיבות של החורף
זה כבר למעלה מחודש ברצף שמזג האוויר בישראל מזכיר יותר מדינות באירופה, ולכבוד המאורע החלטנו לדבר על אחת התופעות היפות שאפשר לראות בחורף – ענני

העדות הכי עתיקה למים זורמים על מאדים נמצאה קבורה 35 מטרים מתחת לפני השטח
גשושית "פרסבירנס" של נאס"א גילתה מערכת נהרות עתיקה שקבורה עמוק מתחת למכתש ג'זרו – והיא ישנה בהרבה ממה שחוקרים העריכו עד היום. באמצעות רדאר חודר-קרקע