העסקה הגדולה אי פעם: SpaceX בולעת את xAI
האדם העשיר בעולם, אילון מאסק, עומד מאחורי שתי חברות שונות מאוד בקצב ובתחום שלהן. SpaceX בונה ומשגרת טילים, ומפעילה גם את Starlink – רשת של אלפי לוויינים שמספקת אינטרנט כמעט מכל מקום. xAI היא חברת בינה מלאכותית שמפתחת מודלים שמבינים טקסט ומייצרים תשובות (דוגמה מוכרת היא Grok). כדי שמודלים כאלה יעבדו צריך שני דברים: המון נתונים, והמון כוח חישוב – חוות שרתים ענקיות עם שבבים ייעודיים.
הסיבה הרשמית למהלך היא לחבר את התשתית של חלל ואינטרנט עם התשתית של בינה מלאכותית, תחת גוף אחד, כדי לקצר תהליכים ולהוריד חיכוך. במקום שחברה אחת תצטרך להתחנן למשאבים של השנייה, ההחלטות וההשקעות נעשות באותה הנהלה ובאותו קצב. יש כאן גם תמריץ פיננסי: משקיעים אוהבים סיפור ברור ופחות תלות בספקים חיצוניים. מעבר לזה, העסקה מוערכת בכ-1.25 טריליון דולר (SpaceX סביב טריליון ו-xAI סביב 250 מיליארד), והוזכרה כעסקת ה-M&A הגדולה אי פעם – מה שמרמז על הימור ענק, וגם על לחץ תחרותי להאיץ.
במובן הקונקרטי, הדבר הראשון שנראה הוא AI שנכנס עמוק לתוך המנועים שכבר עובדים: ניהול חכם יותר של רשת Starlink (פחות תקלות, פחות השהיה, התאמה דינמית לעומסים), שירות ותמיכה שנשענים על מודלים שמבינים הקשר, ויכולת לעבד חלק מהמידע קרוב למקום שבו הוא נוצר – למשל לוויין שמסנן ומנתח נתונים לפני שהם בכלל יורדים לקרקע. גם צד השיגורים עשוי להשתנות: יותר שיגורים שמטרתם אינה "עוד לוויין", אלא הרחבת יכולת חישוב, אחסון ועיבוד.
ובמובן העתידני, החיבור הזה פותח אפשרות של מחשוב שמתרחק מהאדמה. אם חוות חישוב יושבות במסלול ומקבלות אנרגיה סולארית, אפשר לחשוב על מערכות שמבינות את מצב העולם בזמן אמת: מזג אוויר, תנועה ימית, שריפות, שינויי שטח – והכול מנותח מעל הראש. במשימות חלל, AI יכול להפוך מתוכנה שמגיבה לפקודות למערכת שמנהלת משאבים, מתכננת מסלולים, ומנהלת ציוד אוטונומי. זה לא משנה את העובדה שטילים עדיין צריכים דלק ומתכות – אבל זה כן משנה מי מחליט מהר יותר, מי לומד מהר יותר, ומי מגיע מוכן יותר לשיגור הבא.

ביקור בכוכב ניוטרונים
הסודות הנסתרים של כוכבי ניוטרונים: מסע אל עולם של כבידה אדירה, צפיפות בלתי נתפסת, ופלאים אסטרופיזיקליים מרהיבים

מוכנים לטיסה הארוכה בהיסטוריה?
דמיינו שאתם יושבים חגורים במטוס ליד החלון במטוס בואינג 747. המנועים מהמהמים, ועוד רגע אנחנו ממריאים לטיסה הארוכה ביותר שנעשתה אי פעם – בלי נחיתות,

טלסקופ החלל ווב בהצצה מדהימה לערפילית הסרטן
במאה ה – 11, היסטוריונים סינים תיעדו פיצוץ שמימי חזק, מן כדור או ר בוהק בשמיים. הכדור הזה האיר למשך חודש שלם, כשבשיא היה בהיר

רכס יאפטוס
הכירו את הרכס המשווני ביאפטוס, הירח השלישי בגודלו של שבתאי. יאפטוס, בעל רדיוס ממוצע של 736 קילומטרים, עשוי ברובו מקרח עם תכולת סלע קטנה. רכס

הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר
אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים

ZEUS – הלייזר העוצמתי אי פעם
ארצות הברית הפעילה לאחרונה את הלייזר העוצמתי ביותר שלה אי פעם. הלייזר, שנקרא ZEUS, נמצא באוניברסיטת מישיגן, ופותח בעזרת מימון של משרד האנרגיה האמריקני. מטרתו