הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג

דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל אור?
אור הוא אנרגיה שנעה בגלים במהירות האור – 300,000 קילומטרים בשניה – ונושאת עימה מידע מאובייקט שפולט אותה והוא רק חלק קטן מתחום רחב יותר שנקרא הספקטרום האלקטרו מגנטי.
מכיוון שהאנרגיה הזו מאופיינת על ידי גלים (תדר – ראו תמונה) ניתן לסווג אותה לפי המרחקים בין שתי פסגות גלים סמוכות. כאשר הפסגות קרובות מדובר בקרינה עוצמתית יותר וככל שהפסגות מתרחקות עוצמת האנרגיה פוחתת.
הדגמה פשוטה היא סירנה של רכב הצלה. כאשר רכב כזה מתקרב אלינו העליה וירידה של הצליל מהירות מאוד (הצליל נדחס) והצליל גבוה. כאשר הוא מתרחק מאיתנו מהירות זאת פוחתת משמעותית והצליל נהיה עמום ועמוק יותר.
 
קרינת גמה וקרני X- אנרגיה רבת עוצמה הנפלטת מאובייקטים חמים ביותר כמו אירועי סופרנובה כוכבי ניוטרונים, פולסרים דיסקות ספיחה של חורים שחורים והתפרצויות סולאריות מהשמש שלנו.
קרינה אולטרא סגולה נפלטת מכוכבים (כולל השמש שלנו) ואובייקטים חמים במיוחד.
שלושת תחומי האנרגיה האלה נחסמים ברובם על ידי האטמוספרה של כדור הארץ. על כן טלסקופים שמיועדים לצפייה בתחומים אלה של הספקטרום נמצאים בחלל.
האור הנראה – מתחיל מ 400 ננומטר ועד 700 ננומטר, תחום צר יחסית של הספקטרום הוא האור שאנו מכירים ורואים מדי יום. השמש פולטת אור לבן שניתן לשבירה והפרדה למרכיביו – כמו קשת בענן שבה אור השמש נשבר בטיפות הגשם.
 
התחומים הבאים, אינפרא אדום, גלי מיקרו ורדיו הם תחומים שאורך הגל הולך וגדל והם אנרגטיים פחות. אור שמגיע מעצמים רחוקים מאוד כמו גלקסיות קדומות מאבד את רוב האנרגיה שלו במהלך המסע שלו וגם כתוצאה מהתרחבות היקום שמותח את הגל. טלסקופ החלל Hubble יכול "לראות" חלק מתחום האינפרא אדום הנמצא קרוב לאור הנראה וטלסקופ החלל החדש James Webb מתמחה באינפרא אדום ומשימתו היא צפייה באובייקטים הקדומים והרחוקים ביותר ביקום. אינפרא אדום מושפע מאוד מטמפרטורה ועל כן James Webb מכיל מגן שמש שמאפשר לשמור על האופטיקה ושאר המכשירים בטמפרטורה קרה מאוד.
 
גם לגלי מיקרו ורדיו ישנם טלסקופים יעודיים. כאן אנו מדברים על טלסקופי רדיו עצומי מימדים שלרוב נמצאים בקבוצות המתפקדות כמכשיר אחד וזה בגלל החולשה של גלים אלה. גלים אלה לא נחסמים על ידי האטמוספרה של השמש ועל כן טלסקופים אלה נמצאים על כדור הארץ.
 
כל האנרגיה שנמצאת מחוץ לתחום הנראה לא ניתנת לצפייה באמצעות העיניים שלנו ועל כן תמונות המתקבלות מהטלסקופים היעודיים להם נצבעות – על מנת לאפשר לנו לראותן וללמוד יותר על האובייקטים והאזורים הפולטים אותם.
בקרוב נפרסם פוסט על צילום אסטרונומי וכיצד מציגים בצילומים אלה גם מידע שלא נמצא בתחום האור הנראה.

ענקי הגז בעין אינפרא אדומה

ענקי הגז בעין אינפרא אדומה ארבעת כוכבי הלכת הגזיים כפי שנראים מבעד לטלסקופ החלל James Webb.צדק, שבתאי, אורון ונפטון.לכולם טבעות – גם לצדק – והן

הקסדה של ת'ור

תחשבו על קסדה של לוחם נורדי, קסדת מתכת עם כנפיים בצדדים – זה מה שאסטרונומים ראו פה

sas-chandra-webb-telescopes-combine-for-arresting-views www.jpl.nasa.gov/news/na Credit: X-ray: Chandra: NASA/CXC/SAO, XMM: ESA/XMM-Newton; IR: JWST: NASA/ESA/CSA/STScI, Spitzer: NASA/JPL/CalTech; Optical: Hubble: NASA/ESA/STScI, ESO; Image Processing: L. Frattare, J. Major, and K. Arcand

הכוח של שילוב טלסקופים

שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד. דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין

שבוע ירחים – ירחי מאדים

שבוע ירחים – ירחי מאדים אנחנו אוהבים לדבר הרבה על מאדים בתור יעד עתידי ליישוב ולמחקר, שכן מאדים הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו, שעליו

זוהר הקוטב של נפטון

טלסקופ החלל ג'יימס ווב צילם בפעם הראשונה זוהר קוטב (אורורה) בכוכב הלכת נפטון. עד עכשיו, ראינו זוהר כזה רק בכדור הארץ ובענקי הגז צדק ושבתאי.

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: