המרכז האסטרונומי

אומרים שלום למאדים

אומרים שלום לשכן הקרוב מאדים
כמה קרוב? המסלול של מאדים מרוחק 54.5 מיליון קילומטרים ממסלולו של כדור הארץ והוא כוכב הלכת השני בקירבתו לכדור הארץ (נגה מנצחת עם מרחק של 38 מיליון קילומטרים).
 
קוטרו של מאדים הוא כחצי מקוטר כדור הארץ וכוח הכבידה שלו הוא כ – 38% מכוח הכבידה של כדור הארץ.
 
המאפיין הבולט של מאדים לצופה מכדור הארץ הוא צבעו האדום. צבע זה נגרם עקב התחמצנות של ברזל בשכבה העליונה של הקרקע – כן, מדובר בכוכב עם מעטפת חלודה 🙂
 
בעוד מאדים קטן משמעותית מכדור הארץ, הוא מכיל מספר מאפיינים שיכולים לבייש את כוכב הלכת שלנו:
 
הר הגעש הגדול במערכת השמש נמצא במאדים – אולימפוס מונס. מדובר במפלצת בגובה של 21.9 קילומטרים, גובה שמשאיר מאחור את האוורסט על גובהו הצנוע של 9 קילומטרים. גם בשטח הוא עצום ויכול לכסות מדינה כמו פולין או את רוב שטחה של צרפת.
בשולי ההר ישנם צוקים עצומים בגובה של כ 8 קילומטרים ובפסגתו ישנם שישה פתחים געשיים שמהם יצא חומר בזמן התפרצויות געשיות (האחרונה אירעה לפני כ 25 מיליון שנה).
 
לאדם שיעמוד על פסגת ההר יהיה קשה להבחין כי הוא נמצא על הר בגלל הגודל העצום והשיפוע המאוד מתון ברוב שטחו – 5% בלבד. מרגלות ההר יהיו מעבר לאופק מנקודת מבט זאת.

מאפיין ענק נוסף הוא עמק המרינר. זהו עמק שנמשך לאורך של יותר מ 4000 קילומטרים, רוחב של 200 קילומטרים ועומק של 9 קילומטרים! עמק זה גדול משמעותית גם ממערכות העמקים הגדולות שבמעמקי האוקיינוסים בכדור הארץ.

כיום למאדים אטמוספרה דקה ודלילה מאוד. הליבה שלו לא מאוד פעילה ובעקבות זאת מאדים איבד את השדה המגנטי שלו. זה הופך אותו לפגיע לקרינת השמש. במצב הנוכחי מים נוזליים לא יכולים להתקיים לאורך זמן במאדים אבל התיאוריה היא שבעבר הרחוק מאדים היה שונה חלוטין – השדה המגנטי שלו היה פעיל, האטמוספירה הייתה הרבה פחות דלילה ומים זרמו על פני השטח.
 
בקטבים ניתן לראות גם בטלסקופ חובבים כיפות קרח. בעוד הקטבים מכילים בעיקר קרח ממים קפואים, בחורף של כל קוטב מתרחש תהליך קיפאון של האטמוספרה ובו כ – 25% מהאטמוספרה קופאת ומצטברת בקטבים כגושי קרח של CO2 (קרח יבש).
ESA/DLR/FU Berlin; NASA MGS MOLA Science Team
מאדים הוא אחד מכוכבי הלכת הנחקרים ביותר ומכיל לא מעט גשושיות ורוברים שחלקם פעילים ושולחים תמונות ונתונים מפני השטח. המשימה הגדולה האחרונה של נאסא היא הרכב הרובוטי Perseverance – התמדה – שגם הגדיל לעשות ולקח איתו מסוק מיוחד המותאם לאטמוספירה של מאדים. בנוסף, סביב מאדים יש מקפות שמצלמות וממפות את פני השטח.
 
מאדים עשוי להיות כוכב הלכת הראשון אותו יישבו בני אדם מחוץ לכדור הארץ אבל הדרך לשם עדיין ארוכה. יש להתמודד עם המרחק הלא פשוט שמכתיב טיסה ארוכה ומסוכנת (בגלל קרינת השמש) ובכלל עדיין צריך להבין כיצד להתמודד עם הסכנות, חוסר באוויר לנשימה וקרינה חזקה ומתמשכת מהשמש. על התוכניות של אילון מאסק ליישוב מאדים – בפוסט נוסף.
 

גלקסיית המערבולת – צלילת עומק

גלקסיית המערבולת – צלילת עומק חוזרים לגלקסיות והיום אחת המרהיבות ביותר שיש – גלקסיית המערבולת או בשם הקטלוגי הקליט – M51גלקסיה זו היא אחת הנצפות,

מה זה חומר אפל?

שמעתם פעם את הביטוי "חומר אפל"? (באנגלית: Dark Matter).זה נשמע מפחיד, מאיים ומוזר. איך אתם מדמיינים את זה? אולי זה גז שחור? אולי זה בוץ

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

פנים גלקטיות בחלל?

ביקום הקדום, התנגשויות של גלקסיות היו תופעה די שכיחה שיצרה המוני מבנים מורכבים, אך התנגשויות ישירות כמו זו שיצרה את מערכת "ארפ-מדור" שבתמונה (AM 2026-424),

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: