נוגה – הגיהנום של מערכת השמש

לעיתים שואלים אותנו מה זה האובייקט הבהיר מאוד הזה שרואים בכיוון מערב אחרי השקיעה – זה מטוס? זה עב"מ? זה סופרמן? 

אז התשובה היא, שמדובר בכוכב הלכת נוגה, שמופיע בעונה זו של השנה בשמיים בכיוון מערב מיד לאחר השקיעה. הסיבה שרואים אותו ככה, היא שהוא אחד משלושת האובייקטים הבהירים בשמיים.

הראשון ברור ומובן מאליו – זו כמובן השמש.

השני הוא הירח שלנו. בין אם הוא ירח מלא, ובין אם רק חלק ממנו מאיר, הירח עודנו אחד מהעצמים הבהירים בשמיים. הוא כל כך בהיר, עד שלעתים קרובות אפשר לראותו גם באור יום. אבל על הפודיום יש מקום ל-3 מתחרים. ובכן, למי שמור המקום האחרון על הפודיום? איזה גרם שמים "מעז" לעמוד בשורה אחת עם הבהירות של הירח, שלא לדבר על השמש… 

רמז: לעיתים מכנים אותו "התאום של כדור הארץ". אם עליתם על זה, ודאי כבר הבנתם שהתשובה היא:

נוגה. (Venus).

הוא מספיק בהיר עד שכתבה שפורסמה בדצמבר 2005, מציגה שני אסטרונומים בריטים- ריצ'רד ודאגלס לורנס, בזמן שהם מתעדים את הצל שלהם שהוטל ע"י אור שהגיע מנוגה.

נוגה הוא כוכב הלכת שעובר הכי קרוב אלינו בזמן מסלול ההקפה שלו. נוגה הוא כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש לאחר כוכב חמה, אולם באופן מפתיע- הוא המקום הכי חם במערכת השמש. (חוץ מהשמש כמובן). למרות שכוכב חמה קרוב יותר לשמש מאשר נוגה, יש לנוגה משהו שלחמה אין- אטמוספירה עבה.

וכשאנחנו אומרים עבה, אנחנו מתכוונים עבה להחריד. "קלף" האטמוספירה שנוגה "מחזיק בשרוול" משפיע באופן משמעותי על אקלים כוכב-הלכת וחימומו, עד שלאף כוכב-לכת אחר, ירח, שביט ואסטרואיד במערכת השמש אין סיכוי בתחרות פני השטח החמים ביותר.

תהליכי החימום הגלובלי שאנחנו מכירים מכדור הארץ, מתרחשים גם על נוגה. העניין הוא שביחס לכדור הארץ, התהליכים האלו מתרחשים שם על סטרואידים. האטמוספירה של נוגה מכילה בעיקר פחמן דו חמצני ויוצרת את אפקט החממה המוכר לנו מכדור הארץ – בו אטמוספירה עבה מונעת מחום להתפזר החוצה לחלל במהירות. בגלל שמדובר כמו שאמרנו, באטמוספירה על סטרואידים, "הנתיב המהיר" של הקרינה והאור המגיעים מהשמש הוא חד סטרי. אולי זה נשמע מצחיק כשמציגים את זה בצורה כזאת, אבל תחשבו מה קורה על פני כוכב לכת שבנוסף להיותו קרוב יחסית לשמש שלו, האטמוספירה שלו גורמת לאנרגיית אור וקרינה להישאר על פני השטח ולהרתיח אותו עוד יותר. כמו שאתם מבינים, נוגה לא נשאר אחרון על הפודיום וקוצר את המקום הראשון בתחרות גרם השמים החם ביותר במערכת השמש (שאינו השמש) עם 464 מעלות צלזיוס בממוצע. 

מבחינה "חברתית" אפשר לומר שנוגה הוא "זאב בודד". אין לו טבעות וגם לא ירח. אם הייתם מעבירים לילה על נוגה וקמים לזריחה- הייתה לכם הזדמנות לחזות בתופעה מעניינת של זריחה מערבית, ושקיעה מזרחית. הסיבה לכך היא שהסיבוב של נוגה סביב עצמו הפוך מהכיוון שאנו רגילים אליו מכדור הארץ. במילים פשוטות, אם עבורנו כדור הארץ מסתובב סביב עצמו נגד כיוון השעון, אז נוגה מסתובב סביב עצמו עם כיוון השעון.

חוץ מזה, נוגה מסתובב על צירו מאוד לאט. כל כך לאט עד שיממה אחת עליו שווה ל-243 ימים על כדור הארץ. זה אומר שאם הייתם הולכים לישון שם, רק ללילה אחד, הייתם ישנים במשך כמעט 4 חודשי ארץ. אף על פי כן, נוגה זה כוכב לכת שאוהב להפתיע, ובניגוד ליממה, שנה של נוגה היא רק 224.7 ימים של כדור הארץ. מכיוון שהזמן יחסי, אפשר להשתעשע במחשבה על כך שעבור הצופה מכדור הארץ, תינוק שנולד על נוגה יחגוג יום הולדת שנה לפני שסיים לחיות יום אחד.

ממה שלמדנו על נוגה עד עכשיו, נשמע שמדובר בכוכב לכת ביזארי למדיי. אז למה נוהגים לכנות את נוגה וכדור הארץ "תאומים"? מכיוון שלמרות הביזאריות- נוגה וכדור הארץ חולקים הרבה מן המשותף במספר מובנים. בואו נציין כמה מהם: 

1. גודל. נוגה וכדור הארץ כמעט באותו הגודל.
2. ליבת כדור הארץ כמו גם ליבת נוגה עשויות ברזל.
3. מעטפת הליבות של שתי הפלנטות די זהות- גם לנוגה וגם לכדור הארץ ישנה מעטפת אבן מותכת סביב הליבה בערך באותו הגודל, ומסביבה, בשניהם נמצאת שכבת ענק של אבן.
4. מרחק מהשמש: שניהם נמצאים במרחק "דומה" מהשמש (זוכרים? אמרנו שנוגה מגיע הכי קרוב אלינו!)

למרות כל הפרטים המרשימים והתכונות המוזרות, ככל הנראה שאף משימה מאוישת לא תנחת על נוגה בזמן הקרוב.

הסיבה לכך היא שאין מקום שעונה על ההגדרה: "גיהנום עלי אדמות" יותר מאשר פני השטח של נוגה.  

הגשושית ונרה 3, הייתה הכלי האנושי הראשון שאי פעם הגיעה לנוגה, אך מחזיקה בנוסף לכך, ב"מדליה" נוספת עבור התואר "הכלי האנושי הראשון שהתרסק בנוגה". 

למרות שמאז הצלחנו להנחית בשלום כלים בלתי מאוישים על פני כוכב הלכת, שגם הצליחו לצלם ולשלוח תמונות מפני השטח, אף אחד מהם לא החזיק מעמד. שיא הישרדות הכלים בסביבה האכזרית של נוגה עומד על שעתיים לכל היותר. הסיבה – הלחץ האטמוספרי על פני השטח של הכוכב הוא פי 92 מזה שעל כדור הארץ. זה שווה ערך לצלילה בעומק 900 מטר מתחת לפני המים בכדור הארץ. אם לחץ שכזה חותם על "תעודת הפטירה" של כל רכב חללי שניסה את מזלו בתוך שעתיים במקרה הטוב, קל וחומר מה יעשה לחץ כזה לאורגניזם שברירי כמו בן אנוש.

אבל חכו, יש עוד – פני השטח של נוגה מלאים רעלים וחומרים וולקניים, שעוטפים את שמי הכוכב בחסות רוחות מהירות וסופות מאסיביות וגשם חומצי.

כשמביטים על הגיהינום ששורר הלכה למעשה על פני השטח של נוגה, האפשרות לקיום חיים מסוג כלשהו כפי שאנחנו מכירים אותם שואפת לאפס.