המרכז האסטרונומי

עולם המים

כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ. אולם, רק אחוז בודד מכל המים על כדור הארץ הם מים ראויים לשתייה. וכשמודדים לפי מסה הנתונים מתכווצים עוד יותר כאשר כל המים על כדור הארץ מרכיבים בסך הכל 0.023% ממסתו. הנתונים האלו מזכירים לנו את חשיבותם של המים כמשאב יקר ערך עבורנו ועבור כל מה שחי על כדור הארץ.

 

לכן, יתכן וזה יהיה קצת קשה עבורנו לדמיין מקום שבו לא חסרים מים. עד כדי כך לא חסר, שאם הייתם שטים על סירה באמצע האוקיינוס, כל כיוון שתביטו אליו, עד מעבר לאופק, תראו רק מים. תשוטו קילומטרים על גבי קילומטרים, תפליגו לאיזה כיוון שתרצו, כמה שתרצו, אבל כל מה שתראו בין הגלים זה רק עוד אוקיינוס.
אחרי כמה זמן, אולי תחליטו שהדבר הנכון לעשות יהיה לצלול כלפי הקרקעית, ומטרה למצוא שם פיסת קרקע?
אז אתם צוללים עם הצוללת הכי משוכללת ועם הציוד הכי מתקדם שקיים ויורדים כמה שאתם רק יכולים, ממש עד שיא הלחץ שאתם יכולים לסבול – אבל אין גבול לעומק. מסביבכם רק עוד ועוד מים.

 

המקום ה"דמיוני" הזה – אינו דמיוני כלל! זהו גליזה 1214 ב' (באנגלית – Gliese 1214 b) כוכב לכת שמקיף כוכב בשם Gliese 1214.

(לפי השם שלו, אפשר להבין שמתכוונים לכוכב לכת, מאחר שאסטרונומים נוהגים לסמן כוכבי-לכת באופן הבא: שם הכוכב/מערכת כוכבים ולאחר מכן אות קטנה באנגלית לפי סדר האלף-בית כאשר כוכב-הלכת הקרוב ביותר יהיה b, לאחר מכן c  וכו'. אז:
 Gliese b 1214  הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש שלו, שנקראת Gliese 1214)

 

נחזור לשיט ה"תענוגות" שלנו על גבי גליזה 1214 ב':
אם הצלחתם להעמיק מעבר למאות קילומטרים של מים נוזליים, תגיעו שכבה קשיחה של קרח. אולם תופתעו לגלות שעם הקרח הזה אי אפשר להכין שייקים כי מדובר בקרח חם. כמה חם? לוהט! הקרח שמתחת לאוקיינוס עבר למצב צבירה מוצק עקב צפיפות שנגרמה כתוצאה מתהליך של הפעלת לחצים, ולא כפי שאנו רגילים- כתוצאה מתהליך קירור. הוא נקרא "קרח 7", ומדענים אפילו הצליחו לייצר אותו במעבדה.
איך זה קורה?
מולקולות מים בצורה נוזלית זזות בחוסר סדר, אפשר לומר- "באלגן". בקרח "שלנו", כמו שאנחנו מכירים אותו- המים נמצאים בצורה מוצקה, והמולקולות שכעת הפסיקו לזוז בכאוס, ועברו להתנועע בצפיפות כתוצאה מקירור. בקרח 7 לעומת זאת, החלקיקים מגיעים לצפיפות המתאימה שמונעת מהמולקולות לזוז בכאוס, ולהתחיל להצטופף כתוצאה מלחץ אדיר שמופעל עליהם- לכן נוצר קרח שאיננו קר. מכיוון שהקרח נוצר בעזרת לחץ ולא טמפרטורה, הצפיפות שלו תהיה מטורפת! בסביבות 1650 קילוגרם בכל מטר רבוע. בגלל צפיפות כזו גבוהה, הקרח לא צף, אלא שוקע. (הגיוני, בהינתן ששכבת הקרח נמצאת מתחת לאוקיינוס). 

 

אבל למען האמת, לא היינו יכולים להפליג באוקיינוס הזה, שכן גם האוויר עצמו – איננו אוויר, אלא אדי מים רותחים ומורכבים ממימן והליום. לא רק בקרקעית הכל מים – אלא גם בשמים. ע"פ המדידות, בסביבות 75% מכלל כוכב הלכת גליזה 1214 ב' עשויים ממים. (בין אם מוצקים, נוזליים, או גזיים), בעוד 25% הנותרים הם סלעיים, וכנראה מרכיבים את הליבה שמתחת לקרח.

 

לגליזה 1214 ב' נמצא במרחק של כמעט 48 שנות אור מאיתנו. מסתו גדולה פי 6.5 וקוטרו גדול פי 2.5 מאלו של כדור הארץ. הוא אמנם מקיף את השמש שלו הרבה יותר קרוב מאשר אנחנו את השמש שלנו, אבל אצל גליזה 1214 ב' השמש יותר קטנה ופחות חמה מהשמש שלנו וזה גם אומר שדי חשוך שם. חושך כזה יחד עם אטמוספירת האדים שלו, יקשו מאוד להבחין במשהו על הכוכב- גם בזמן שעות היום הבהירות.

 

כוכב הלכת מסיים סיבוב סביב השמש שלו כל 36 שעות, ובעל מסלול יחסית אליפטי- עד כדי כך שהנקודה הכי מרוחקת שלו מהשמש על המסלול, נמצאת במרחק של בערך פי 2 מהנקודה על המסלול שבה הוא הכי קרוב אליה.

 

מכיוון שמגוון החומרים על הכוכב-לכת הזה יחסית נמוך, והטמפרטורה כ"כ גבוהה, אפילו עם כזו כמות של מים, זה לא סביר שיתפתחו על גליזה 1214 ב' חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל הי, אם אתם באזור, ואתם ממש צמאים…

 

בתמונה: 
הדמיה של גליזה 1214 ב

sas-chandra-webb-telescopes-combine-for-arresting-views www.jpl.nasa.gov/news/na Credit: X-ray: Chandra: NASA/CXC/SAO, XMM: ESA/XMM-Newton; IR: JWST: NASA/ESA/CSA/STScI, Spitzer: NASA/JPL/CalTech; Optical: Hubble: NASA/ESA/STScI, ESO; Image Processing: L. Frattare, J. Major, and K. Arcand

הכוח של שילוב טלסקופים

שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד. דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין

מטאורים – הזיקוקין של השמיים

מטאורים – הזיקוקין של השמיים מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור

השוואת טלסקופים בצילומי שמש

השוואת תמונות שמש בין טלסקופים שונים תהיתם מה ההבדלים ברזולוציה בין טלסקופ שמש קטן (40ממ) לעומת טלסקופ גדול הרבה יותר (125ממ)? הדגמה בסרטון: https://youtu.be/rh-4U8-aWGw

תחנת החלל הבין-לאומית

שטה לה בגובה של 400 קילומטר מעל פני הים, תחנת החלל הבינ"ל היא מופת להישגיות אנושית ושיתוף פעולה. בואו ונלמד כמה דברים בסיסיים עליה!