עולם המים
כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ. אולם, רק אחוז בודד מכל המים על כדור הארץ הם מים ראויים לשתייה. וכשמודדים לפי מסה הנתונים מתכווצים עוד יותר כאשר כל המים על כדור הארץ מרכיבים בסך הכל 0.023% ממסתו. הנתונים האלו מזכירים לנו את חשיבותם של המים כמשאב יקר ערך עבורנו ועבור כל מה שחי על כדור הארץ.
לכן, יתכן וזה יהיה קצת קשה עבורנו לדמיין מקום שבו לא חסרים מים. עד כדי כך לא חסר, שאם הייתם שטים על סירה באמצע האוקיינוס, כל כיוון שתביטו אליו, עד מעבר לאופק, תראו רק מים. תשוטו קילומטרים על גבי קילומטרים, תפליגו לאיזה כיוון שתרצו, כמה שתרצו, אבל כל מה שתראו בין הגלים זה רק עוד אוקיינוס.
אחרי כמה זמן, אולי תחליטו שהדבר הנכון לעשות יהיה לצלול כלפי הקרקעית, ומטרה למצוא שם פיסת קרקע?
אז אתם צוללים עם הצוללת הכי משוכללת ועם הציוד הכי מתקדם שקיים ויורדים כמה שאתם רק יכולים, ממש עד שיא הלחץ שאתם יכולים לסבול – אבל אין גבול לעומק. מסביבכם רק עוד ועוד מים.
המקום ה"דמיוני" הזה – אינו דמיוני כלל! זהו גליזה 1214 ב' (באנגלית – Gliese 1214 b) כוכב לכת שמקיף כוכב בשם Gliese 1214.
(לפי השם שלו, אפשר להבין שמתכוונים לכוכב לכת, מאחר שאסטרונומים נוהגים לסמן כוכבי-לכת באופן הבא: שם הכוכב/מערכת כוכבים ולאחר מכן אות קטנה באנגלית לפי סדר האלף-בית כאשר כוכב-הלכת הקרוב ביותר יהיה b, לאחר מכן c וכו'. אז:
Gliese b 1214 הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש שלו, שנקראת Gliese 1214)
נחזור לשיט ה"תענוגות" שלנו על גבי גליזה 1214 ב':
אם הצלחתם להעמיק מעבר למאות קילומטרים של מים נוזליים, תגיעו שכבה קשיחה של קרח. אולם תופתעו לגלות שעם הקרח הזה אי אפשר להכין שייקים כי מדובר בקרח חם. כמה חם? לוהט! הקרח שמתחת לאוקיינוס עבר למצב צבירה מוצק עקב צפיפות שנגרמה כתוצאה מתהליך של הפעלת לחצים, ולא כפי שאנו רגילים- כתוצאה מתהליך קירור. הוא נקרא "קרח 7", ומדענים אפילו הצליחו לייצר אותו במעבדה.
איך זה קורה?
מולקולות מים בצורה נוזלית זזות בחוסר סדר, אפשר לומר- "באלגן". בקרח "שלנו", כמו שאנחנו מכירים אותו- המים נמצאים בצורה מוצקה, והמולקולות שכעת הפסיקו לזוז בכאוס, ועברו להתנועע בצפיפות כתוצאה מקירור. בקרח 7 לעומת זאת, החלקיקים מגיעים לצפיפות המתאימה שמונעת מהמולקולות לזוז בכאוס, ולהתחיל להצטופף כתוצאה מלחץ אדיר שמופעל עליהם- לכן נוצר קרח שאיננו קר. מכיוון שהקרח נוצר בעזרת לחץ ולא טמפרטורה, הצפיפות שלו תהיה מטורפת! בסביבות 1650 קילוגרם בכל מטר רבוע. בגלל צפיפות כזו גבוהה, הקרח לא צף, אלא שוקע. (הגיוני, בהינתן ששכבת הקרח נמצאת מתחת לאוקיינוס).
אבל למען האמת, לא היינו יכולים להפליג באוקיינוס הזה, שכן גם האוויר עצמו – איננו אוויר, אלא אדי מים רותחים ומורכבים ממימן והליום. לא רק בקרקעית הכל מים – אלא גם בשמים. ע"פ המדידות, בסביבות 75% מכלל כוכב הלכת גליזה 1214 ב' עשויים ממים. (בין אם מוצקים, נוזליים, או גזיים), בעוד 25% הנותרים הם סלעיים, וכנראה מרכיבים את הליבה שמתחת לקרח.
לגליזה 1214 ב' נמצא במרחק של כמעט 48 שנות אור מאיתנו. מסתו גדולה פי 6.5 וקוטרו גדול פי 2.5 מאלו של כדור הארץ. הוא אמנם מקיף את השמש שלו הרבה יותר קרוב מאשר אנחנו את השמש שלנו, אבל אצל גליזה 1214 ב' השמש יותר קטנה ופחות חמה מהשמש שלנו וזה גם אומר שדי חשוך שם. חושך כזה יחד עם אטמוספירת האדים שלו, יקשו מאוד להבחין במשהו על הכוכב- גם בזמן שעות היום הבהירות.
כוכב הלכת מסיים סיבוב סביב השמש שלו כל 36 שעות, ובעל מסלול יחסית אליפטי- עד כדי כך שהנקודה הכי מרוחקת שלו מהשמש על המסלול, נמצאת במרחק של בערך פי 2 מהנקודה על המסלול שבה הוא הכי קרוב אליה.
מכיוון שמגוון החומרים על הכוכב-לכת הזה יחסית נמוך, והטמפרטורה כ"כ גבוהה, אפילו עם כזו כמות של מים, זה לא סביר שיתפתחו על גליזה 1214 ב' חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל הי, אם אתם באזור, ואתם ממש צמאים…
בתמונה:
הדמיה של גליזה 1214 ב
מסלולי אסטרואידים גדולים סביב כדור הארץ
מפת מסלולי אסטרואידים אסטרואידים, האם הם מסוכנים לכדור הארץ?חלקם הגדול קטנים מאוד ופוגעים בכדור הארץ מדי יום אבל הם לא עוברים את מחסום האטמוספרה ומספקים
מיזוג אדם ומכונה? ניורולינק בניסוי אנושי ראשון
יכול להיות שהסיכוי הגדול ביותר שלנו לבקר במאדים בימי חיינו יגיע דווקא מכיוון לא צפוי?
הכוח של שילוב טלסקופים
שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד. דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין
תצפית אסטרונומית – מגמת מחוננים בי"ס רמון
תצפית אסטרונומית – מגמת מחוננים בי"ס רמון בעיצומו של חורף 2022 יצא לנו להגיע לבית ספר תיכון שש שנתי ע"ש רמון בפתח תקווה, למגמה טכנולוגית
ניסוי שיגור מס' 2 לחללית סטארשיפ – הצלחה או כישלון?
אתמול (18 בנובמבר 2023), ספייס-אקס ביצעה שיגור בדיקה של חללית הסטארשיפ שלה, כלי רכב שתוכנן למשימות עתידיות לירח ומאדים. השיגור התקיים מאתר הבית של ספייס-אקס
הפנינג חלל בבית רותר
הפנינג חלל בבית רותר בחודש מאי, בשבוע לילות יורי לציון האסטרונאוט הראשון שהגיע לחלל ערכנו בבית רותר הפנינג חלל.בהפנינג העברנו הרצאה מעמיקה על היווצרות הירח,