שבוע ירחים – פלוטו

זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?
טוב, שיקרנו.
בערך…
כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם – הירח מושך את כדור הארץ באותה המידה! פשוט כדור הארץ הרבה הרבה יותר גדול ומסיבי.
כדור הארץ והירח – שניהם מסתובב סביב איזושהי נקודה מתמטית, דמיונית. פשוט בגלל שכדור הארץ יותר מסיבי, הנקודה הזאת נמצאת בתוך כדור הארץ, קרוב לאמצע שלו אבל לא בדיוק באמצע. הירח עושה סיבוב גדול סביב הנקודה הזאת, וכדור הארץ גם מסתובב סביב הנקודה הזאת, פשוט סיבוב קטן מאוד, כמו סוג של נענוע. (השם המדוייק לתופעה הוא "תנועה בריוצנטרית", אך לשם הפשוט אנו נמשיך לקרוא לה "ניענוע").
דרך אגב, אותו הדבר חל בינינו לבין השמש. אנחנו מסתובבים סביב השמש? לא בדיוק, אלא אנחנו והשמש מסתובבים סביב נקודה דמיונית שפשוט נמצאת בתוך השמש כי היא יותר גדולה מאיתנו בהרבה. אז גם השמש, עושה "ניענוע" סביב הנקודה הזאת, וגם אנחנו מסתובבים סביב הנקודה הזאת – שזה בגדול בערך אותו הדבר כמו להסתובב סביב השמש. השמש פשוט עושה נענוע מאוד מאוד מאוד קטן וזניח כי השמש גדולה מאיתנו בהרבה מאוד.
מה היה קורה אם היה כוכב לכת שהירח שלו דווקא גדול יחסית?
ובכן, זה המצב של פלוטו. נכון, נכון, נכון, פלוטו באמת לא כוכב-לכת. הוא לא כוכב לכת כי הוא חלק מרצועה, טבעת של סלעים, שכולם בערך באותו הגודל. פלוטו אמנם סלע קצת גדול יחסית לשאר הסלעים ברצועה, אבל לא מספיק בשביל להיות יוצא-דופן. הסיבה המדויקת שהוא אינו כוכב לכת יותר היא שהוא לא ניקה את סביבתו הקרובה מחומר פלנטרי אחר, כלומר, אינו הגוף הדומיננטי במסלולו סביב השמש.
עבור אסטרונומים ההחלטה הייתה פשוטה. דמיינו שאתם על חוף הים, ועל החול יש 7 סלעים ענקיים. ואם נטייל על החול, בסביבה, נמצא גרגר חול אחד גדול מעט משאר גרגרי החול, זה לא יהיה הוגן לומר שהוא הסלע השמיני, כי הוא בכלל לא דומה לסלעים בגודל, ובתכונות, אז במקום לקרוא לפלוטו "כוכב-לכת", החלטנו לקרוא לו "כוכב-לכת ננסי".
טוב, עלבונות בצד, באנו לדבר על ירחים, לא?
אז כן, לפלוטו יש 5 ירחים. אבל אחד מהם גדול במיוחד. כארון, הוא הירח הכי גדול ביחס לכוכב-לכת (או כוכב-לכת ננסי) שיש במערכת השמש. למעשה, כארון בגודל של חצי מפלוטו. לכן, הנקודה שפלוטו וכארון מסתובבים סביבה נמצאת מחוץ לפלוטו! זה ממש אומר שפלוטו וכארון מסתובבים אחד סביב השני במעין סוג של ריקוד נצחי. אפילו יש על פלוטו מדבר של קרח בצורה של לב, מה שאומר שפלוטו מדעית אחד המקומות הכי רומנטיים במערכת השמש.

חייזרים ארציים: והפעם צפרדע שקופה

חייזרים ארציים התמונה יוצאת הדופן הזו היא לא משיעור אנטומיה… ככה אכן נראית הצפרדע, המוכרת בשם המאוד-קליט: Hyalinobatrachium yaku. הכינוי שלה הוא Glass Frog, הצפרדע עם

כוכבי ניוטרון

כוכב ניוטרון דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים. שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: