מטרי מטאורים
מטר המטאורים הגדול של הקיץ מתקרב בצעדי ענק.
מה הם מטרי מטאורים? איך יודעים מראש מתי הם קורים? האם הם מסוכנים? ואיך צופים במטאורים.
אז נתחיל בזה שרוב המטאורים שאנו רואים םה סה"כ גרגירי אבק קטנים שנכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ "ונשרפים" בעקבות החיכוך. לפעמים ישנם מטאורים מעט גדולים יותר – בגודל של חלוק נחל או גולה. הכניסה שלהם לאטמוספרה יותר דרמטית ומלווה באור חזק ושובל ברור.
מקורם של המטאורים הוא בכוכבי שביט שחלפו קרוב לכדור הארץ והשאירו שובל של אבק וגז. כאשר כדור הארץ חולף דרך אותו ענן של אבק חלק מהחלקיקים נכנסים לאטמוספרה ואנחנו מקבלים מטר מטאורים.
מטר המטאורים של אוגוסט נקרא מטר הפרסאידים ומקורו בשביט Swift Turttle. כדור הארץ עובר דרך השובל שלו באוגוסט – כאשר השיא הסטטיסטי שלו הוא סביב ה 12 לחודש. זהו אחד ממטרות המטאורים החזקים ביותר בשנה.
על מנת לצפות במטאורים צריך בעיקר מקום חשוך – יותר חשוך יותר מטאורים שנצליח לראות. אין צורך בטלסקופ כי המטאורים אמנם יוצאים מאזור מסויים שנקרא הרדיאנט אבל רובם מפוזרים על רוב השמיים. טלסקופ מספק שדה ראיה צר ביותר ועל כן מי שצופה דרך טלסקופ יפספס את כל המטאורים. הדבר הטוב ביותר הוא לפרוס מחצלת ולשכב על הגב.
למה לצפות? אל תצפו לגשם בלתי פוסק של מטאורים. במטר חזק ניתן לספור עשרות עד מאות בודדות של מטאורים בשעה.
צפייה מוצלחת ופוריה

מטאורים – הזיקוקין של השמיים
מטאורים – הזיקוקין של השמיים מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור

עולם המים
כשמסתכלים על מפת כדור הארץ, אפשר לראות בקלות שאת רוב שטחו מכסים ימים ואוקיינוסים. וזה באמת נכון- מים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ.

סערת העין הצפונית על צדק
בתמונה שלפנינו נראית סופה עצומה בחצי הכדור הצפוני של כוכב הלכת צדק, שצולמה על ידי החללית ג'ונו של נאס״א. גודלה של הסופה דומה לגודלו של

מסלולי אסטרואידים גדולים סביב כדור הארץ
מפת מסלולי אסטרואידים אסטרואידים, האם הם מסוכנים לכדור הארץ?חלקם הגדול קטנים מאוד ופוגעים בכדור הארץ מדי יום אבל הם לא עוברים את מחסום האטמוספרה ומספקים

הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

ערפילית הדיונון
ערפילית הדיונון הענק, המוכרת גם בשם OU4, התגלתה בשנת 2011 על ידי צלם האסטרונומיה הצרפתי ניקולא אוטרס. ערפילית זו בקבוצת הכוכבים "קפאוס", היא אחד מהמבנים