שבוע ירחים – צדק

שבוע ירחים – ירחי צדק

אם בשבוע שעבר היה ליקוי חמה ששבה את תשומת הלב של כולנו, השבוע אנחנו ניתן את תשומת ליבנו לירחים השונים שיש במערכת השמש.

אז מה זה בעצם ירח?

כדור הארץ מסתובב סביב השמש בגלל הכבידה של השמש.
הירח שלנו מסתובב סביב כדור הארץ, בגלל הכבידה של כדור הארץ.
ירחים הם לווינים (מאותו השורש של המילה "ללוות", כי הם מטיילים איתנו בחלל, הם מלווים אותנו) המקיפים כוכב לכת – אבל רק אם הם שם באופן טבעי (להבדיל ממצב בו בני אדם השפיעו על זה).

אז בואו נסתכל על הירחים של צדק – כוכב-הלכת הכי גדול במערכת השמש. יש לו 95 ירחים! ארבעה מהם גדולים יחסית, וכל השאר פשוט מאוד קטנים.

העניין הוא שאסטרונומים נהיו *כל כך* טובים בלמצוא ולזהות לווינים טבעיים, שמצאנו הרבה הרבה הרבה יותר מ-95, אבל הם פשוט קטנים מאוד והגענו למצב שצריך לעשות הפרדה, כדי שלא כל אבן קטנה שמרחפת סביב כוכב לכת תהיה פתאום "ירח". בני אדם החליטו להפריד לפי גודל או עניין, אם זה מעניין מספיק (בגלל החומר שזה עשוי ממנו), או גדול יותר מקוטר של קילומטר, זה ירח מבחינתנו .

לכן אנחנו קובעים שלצדק יש "רק" 95 ירחים, למרות שבפועל כנראה יש כמה אלפים. (בתמונה המצורפת – עשרות הירחים הכי קטנים, עומדים ליד מנהטן לצורך השוואת גודל).

את ארבעת הירחים הכי גדולים למעשה גילה גלילאו (נסו להגיד את זה 10 פעמים מהר בלי להתבלבל), ולכן הם נקראים "הירחים הגליליאנים". הם כל-כך גדולים למעשה, שאם הם היו מסתובבים סביב השמש ולא סביב צדק, הם היו נחשבים לכוכבי לכת. הם מספיק גדולים בשביל שהם יהיו כדוריים, שזה האמת די יוצא דופן, כי השאר נראים כמו תפוחי אדמה מעוכים.

בואו נסקור את ארבעת הירחים הגליליאנים מהקרוב ביותר לצדק, לרחוק:

הירח הראשון מביניהם נקרא איו. הוא מושפע מאוד מכוח המשיכה של צדק בתנודות שגורמות לליבה שלו להתחמם מאוד, וכתוצאה מכך יש עליו פעילות געשית שהופכת אותו לירח הכי חם במערכת השמש. מעל פני השטח של איו ניתן למצוא מאות התפרצויות גייזרים של גופרית נוזלית, שהופכות אותו לאחד הגופים הפלנטריים הייחודיים ביותר במערכת השמש שלנו. אזורים אלו מגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד, אך הם מוגבלים לאזורים קטנים יחסית ולא משפיעים על כלל הירח.

הירח השני נקרא אירופה. יש לו ליבת ברזל, מעטפת סלע, שכבת מים נוזליים בעובי של בין 80 ל-170 ק"מ, ומעליה שכבה של קרח. על אירופה יש כנראה יותר מפי 2 מכמות המים שיש על כדור הארץ! מעטפת של קרח זה מאפיין מיוחד ביותר, אירופה הוא בין הגופים הפלנטריים מחזירי האור החזקים ביותר. הוא הגוף הפלנטרי החלק ביותר במערכת השמש: אין על אירופה פרט טופוגרפי שגובהו יותר מ-1,000 מטר מעל גובה פני השטח הממוצע! זה אומר שהוא ממש ממש חלקלק! מתחת לקרח יש אוקיינוס תת-קרקעי, של מים נוזליים בטמפרטורה נעימה, שזה מעניין כי זה עשוי להיות מקום התפתחות של חיים מחוץ לכדור הארץ, כבר בתוך מערכת השמש שלנו.

הירח השלישי נקרא גנימד, השומר שלנו.

גנימד הוא הירח הכי גדול במערכת השמש כולה, ובפועל גם הירח הכי גדול שאי פעם גילינו. רק יאה שיהיה שייך לכוכב הלכת הכי גדול במערכת השמש. הקוטר של גנימד כמעט חצי מזה של כדור הארץ! בגלל הגודל שלו, ובדומה לאיו, יש עליו פעילות של לוחות טקטוניים, והם יכולים לקיים פעולות גומלין אחד עם השני, וזו הסיבה שיש על גנימד רכסי הרים, עמקים, ופני שטח סלעיים מגוונים בצורתם. פני השטח של גנימד מצולקים במכתשים עקב פגיעות מטאוריטים, סימני קרב של המון המון שנים שבהם גנימד חטף את המטאורים שכדור הארץ היה עשוי לחטוף, כי הוא הגן עלינו בגופו. בנוסף קיימים על-פני השטח של גנימד הרים, עמקים ונהרות לבה עתיקים.

הירח הרביעי והאחרון נקרא קליסטו.

קליסטו מיוחד בזה שזמן ההקפה שלו תואם את מסלול ההקפה שלו, ולכן צד אחד פונה באופן קבוע לצדק (נעילת גאות שדומה לזאת של הירח לכדור הארץ). משטח המכתש הכבד של קליסטו, עם כמה מכתשים שמגיעים לעומקים של כמה קילומטרים, מרמזים על חוסר פעילות גיאולוגית, מה שהופך אותו לתיעוד מאובן של היסטוריית ההשפעה של מערכת השמש המוקדמת. אם נרצה לחקור את ההיסטוריה של מערכת השמש, סביר להניח שקליסטו יהיה אחד המקומות הכי טובים להתחיל בהם.