מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור הוא גוף שמימי (לרוב קטנטן מאוד), שארית של אסטרואיד חולף או זנב של שביט. כאשר הוא חודר את האטמוספירה של כדור הארץ, הוא עושה זאת במהירות אדירה (למעלה מ – 50 אלף קמ"ש!) והחיכוך עם האוויר גורם לו להפיק צבעים מרהיבים. הצבעים המאפיינים את המטאורים נובעים מיוניזציה של גזים באטמוספירה של כדור-הארץ כתוצאה מכניסתם המהירה.

קצת על הצבעים ועל נוכחות החומרים שמעידים עליהם:

• סגול – קלציום
• כחול ירקרק – מגנזיום
• צהוב – ברזל
• כתום – סודיום
• אדום – חנקן וחמצן

כדי לצלם את הגוונים הללו בדיוק, צלמי אסטרונומיה משתמשים בטכניקות מתקדמות. צילום בחשיפה ארוכה כולל את כל המסלול של המטאור, ומגלה את שינויי הצבעים לאורך הדרך. מצלמות מיוחדות עם מסננים ברצועה צרה מבדילות את גלי האור המסוימים, ובכך עוזרות בזיהוי צבע מדויק. חיישנים ברזולוציה גבוהה משפרים את הלכידה של השינויים הכרומטיים הדקים.

אם כן, מעבר להתלהבות האסתטית, תמונות של מטאורים נושאות בערך מדעי עצום. ניתוח הצבעים מסייע בחשיפת הרכבם של המטאורים, ומציע הצצה אל אבני הבניין של מערכת השמש שלנו. עם כל "להבה" מטאורית שנלכדת, האמנות והמדע מתאחדים לתמונה מרהיבה.