Arp-142 הפינגווין והביצה
תכירו, פינגווין וביצה.
האובייקט שבתמונה שלפנינו נקרא Arp 142, אלה שתי גלקסיות (מאוד גדולות ורחוקות), הגלקסיה שנראית כמו ביצה עם גוון לבן/כחול ירקרק קרובה יותר אלינו, והגלקסיה השניה, העקומה, עם הגוונים הכחולים והאדומים, שמזכירה קצת פינגווין, רחוקה יותר. השם של הגלקסיה העקומה והצבעונית הוא NGC 2936, ושל העגולה הוא NGC 2937, אבל אנחנו נקרא להן הפינגווין והביצה.
הגלקסיה העקומה נראית ככה משתי סיבות;
הראשונה היא שהיא פחות עקומה ממה שנראה לנו, ובגלל הכבידה, כוח המשיכה של הביצה האור מתעקם, וגורם לגלקסיה הרחוקה יותר להיראות עקומה.
הסיבה השניה היא שבעצם – כן, הגלקסיה של הפינגווין התעקמה קצת כי הביצה מושכת אותה, ומשפיעה על התוכן של הפינגווין.
האזורים הכחולים מקבלים את הגוון מכיוון שהם נמשכים כלפינו (כלפי המצלמה) לעבר הביצה. האזורים הוורודים/אדומים בשוליים של הפינגווין הם כוכבים חדשים שנוצרים כל הזמן עקב המשיכה בין שני הגלקסיות.
ה"ביצה" זו גלקסיה שיותר קרובה אלינו מהפינגווין (לכן אין עיוות בצורה) והעובדה שהיא לא פולטת אור אדום מצביעה על זה שבגלקסיה כבר לא נוצרים כוכבים חדשים כי היא זקנה יותר, ורוב החומר, האבק, והגז שיש בתוכה כבר סיים להשתלב ולהפוך לכוכבים.
יש אירוניה מאוד גדולה בזה שמתוך הפינגווין והביצה, דווקא הפינגווין הוא זה שנוצרו בו כוכבים חדשים והביצה היא הגלקסיה הזקנה והישנה.
למרות האירוניה, ההבטחה שיש בביצה – תתקיים, ושני הגלקסיות בעתיד ימשכו זו-את-זו לכדי השתלבות, ויצרו גלקסיה אחת חדשה, ישות אחת. היא תהיה אדומה וזוהרת בלבן ואדום בגלל הכמות הגדולה של הכוכבים שיווצרו בתוך הגלקסיה החדשה הזאת.
איך נקרא לשילוב הזה של הפינגווין והביצה? ביצינגווין? פינגוויצה?
יש לנו כמה מיליוני שנים לחשוב על שם, אז יאלה לעבודה.

נחיתה פרטית ראשונה בהיסטוריה (חצי) מוצלחת על הירח
בפריצת דרך חסרת תקדים, חברת Intuitive Machines הפכה לראשונה להנחית גשושית פרטית על הירח. עם תקלות והצלחות, "נחת-הירח אודיסוס" נועדה לפתוח עידן חדש של חקר החלל. מה השלכות המשימה המהפכנית הזו על עתיד תעשיית החלל וחיינו על כדור הארץ?

השמש – דיסקה מלאה
השמש – דיסקה מלאה חם מהתנור!היום ערכנו ניסוי ראשון עם טלסקופ שמש חדש שהצטרף למצפה.הטלסקופ (העליון בתמונה) נועד לצילום כל דיסקת השמש בעוד הגדול יותר

מירנדה – אחד הירחים הכי מרתקים במערכת השמש
דמיינו שאתם ניגשים לקצה של צוק, מתקרבים לאט לאט ומביטים מטה, ולפניכם נפערת תהום בעומק של 20 קילומטרים… * * * כדור הגלידה שבתמונה הוא

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?
בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר
אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים

ענני דדיים – מהתופעות המרהיבות של החורף
זה כבר למעלה מחודש ברצף שמזג האוויר בישראל מזכיר יותר מדינות באירופה, ולכבוד המאורע החלטנו לדבר על אחת התופעות היפות שאפשר לראות בחורף – ענני