שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר
שילוב כוחות של הטלסקופים המתקדמים ביותר מספק תוצאות מעניינות ומרהיבות במיוחד.
דיברנו בעבר על הספקטרום האלקטרומגנטי ועל מגבלות העין האנושית המסוגלת לקלוט רק חלק קטן ממנו – האור הנראה.
מאז שניוטון הוכיח שאור מורכב מכל צבעי הקשת והרשל גילה את תחום האינפרא אדום, האנושות פיתחה טלסקופים שונים המתמקדים בחלקים שונים של הספקטרום.
כך לדוגמה קיבלנו את טלסקופ החלל Chandra שצופה בקרינת X-Ray והאח המפורסם והצעיר יותר James Webb שמתמחה באינפרא אדום. שני מכשירים שמתמקדים בחלקים שונים לחלוטין של הספקטרום.
מה קורה כאשר משלבים תמונות משניהם לתמונה מורכבת, מתבלים במידע שמגיע מטלסקופ Hubble שרגיש לאור הנראה, Spitzer שרגיש לאינפרא אדום ועוד?
במילה אחת: קסם.
כמובן שעל מנת שנוכל לראות קרינת X ואינפרא אדום החלקים האלה של המידע נצבעים בצבע שהעין שלנו תוכל לקלוט.
לדוגמא קרינת X שנמצאת בחלק הכחול/סגול של הספקטרום תמופה לצבע הסגול בעוד האור הנראה ימופה ל RGB – אדום, ירוק וכחול. מיפוי זה לא חקוק בסלע וניתן לשינוי.
התמונות פשוט מרהיבות וכוללות צביר כוכבים, שתי גלקסיות ותקריב של ערפילית. בכיתוב התמונות נציין מי זה מי וכמובן איך מופו הצבעים לספקטרום.



רשימת הקרדיטים ארוכה מהרגיל אבל כל גורם הוסיף את הנגיעה שלו לקסם הזה:
X-ray: Chandra: NASA/CXC/SAO, XMM: ESA/XMM-Newton; IR: JWST: NASA/ESA/CSA/STScI, Spitzer: NASA/JPL/CalTech; Optical: Hubble: NASA/ESA/STScI, ESO; Image Processing: L. Frattare, J. Major, and K. Arcand

הספקטרום האלקטרומגנטי
הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

האדם האחרון על הירח ליד סלע בן מיליוני שנים
בתמונה הזאת, שצולמה על ידי יוג’ין סרנן ב־13 בדצמבר 1972, אנחנו רואים את האסטרונאוט הריסון שמידט עומד ליד סלע ירחי עצום וסדוק בעמק טאורוס־ליטרו שעל

רכס יאפטוס
הכירו את הרכס המשווני ביאפטוס, הירח השלישי בגודלו של שבתאי. יאפטוס, בעל רדיוס ממוצע של 736 קילומטרים, עשוי ברובו מקרח עם תכולת סלע קטנה. רכס

שיר עברי ראשון נחת על הירח
השיר 'אימא שלי' מאת ללי מיכאלי נבחר לייצג את ישראל בשיגור SPACE-X חברת החלל של אילון מאסק, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-LUNAR CODEX שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח

השלבים ביצירת כדור דייסון
רוצים לבנות כדור דייסון? אם המושג נשמע לכם כמו שואב אבק מתקדם, אתם לא לגמרי טועים – הממציא, פרימן דייסון, לא קשור למותג של מכשירי

תמונת היום (27.3.2024) לפעילות שמש
התמונה המדהימה הזו שצולמה על ידי חברנו אילן שפירא, זכתה בתחרות "תמונת היום" של העמוד הפופלרי "SOLARACTIVITY". אילן הוא מצלמי השמש הבולטים בישראל, ואנחנו ממליצים