המרכז האסטרונומי

שבוע ירחים – ירחי מאדים

שבוע ירחים – ירחי מאדים

אנחנו אוהבים לדבר הרבה על מאדים בתור יעד עתידי ליישוב ולמחקר, שכן מאדים הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו, שעליו נוכל לדרוך על פני השטח עם חליפה, בלי למות 🙂 כוח המשיכה, והלחץ האטמוספירה הם ידידותיים במיוחד לעומת השכנים האחרים, ולכן אנחנו נרצה לבקר בו יום אחד.

אבל אנחנו נדבר היום דווקא על הירחים של מאדים, כמובטח. כמה ירחים יש למאדים? ובכן… רק שניים. פובוס ודיימוס.

שניהם קטנים. מאוד קטנים. הקוטר של פובוס הוא כ-23 ק"מ, ושל דיימוס רק 6 ק"מ. השטחים של הירחים האלה קרובים לאלה של כמה מדינות, כמו לוקסמבורג, או מלטה. הם כל-כך קטנים שהם אפילו לא ממש בצורת כדור, הם נראים כאילו ילד בגן ניסה לעשות כדור מפלסטלינה. הם למעשה כל-כך קטנים, שהם יכולים להקיף את מאדים יחסית מקרוב. זה אומר שבלילה אפשר לראות אותם זוהרים כמו הירח שלנו, רק טיפה יותר קטן.

בגלל ששניהם כאלה קטנים, הרבה אסטרונומים מאמינים שהם כנראה באו מחגורת האסטרואידים "קויפר", שם יש הרבה סלעים בגדלים האלה. בגלל יחסי כוח משיכה של צדק במערכת השמש הקדמונית כשהייתה צעירה, הרבה סלעים עפו לכל עבר, ושניים מהם – דיימוס ופובוס, נתפסו ע"י כוח המשיכה של מאדים ונשארו להיות הירחים של מאדים.

פובוס לא מספיק גדול בשמיים כדי לעשות ליקוי חמה, הוא יכסה רק 30% מפני השטח של השמש בשמיים, מה שאומר שזה יהיה אירוע יחסית מאכזב. אבל דיימוס? הוא אפילו יותר קטן, אז הוא יכסה רק אחוז אחד מהשטח של השמש בשמיים. אז אם הוא ינסה לעשות ליקוי חמה, זה יהיה כל-כך קטן שלא נשים לב אפילו להבדל, גם אם נסתכל דרך משקפיים סולאריות לליקויי חמה.

כפי שציינו בפוסטים קודמים, לכל ירח יש סוף, כי כל ירח מתקרב אל כוכב הלכת, או מתרחק ממנו. ובכן, פובוס מתקרב, ודיימוס מתרחק, כך ששתי האופציות יתקיימו בשביל מאדים.


במקרה של פובוס, הוא מתקרב בערך שני מטרים כל שנה, ובעוד כמה מיליוני שנים הוא יתפורר ויהפוך לטבעת יפהפיה וחומה סביב מאדים. אם יתקרב מהר מדי, הוא עשוי להתרסק אל תוך מאדים כמו מטאור, מכיוון שהוא קטן מספיק כדי לא להתפרק, אם יהיה מהיר מספיק.

 

דיימוס לעומת זאת מתרחק, ובעתיד הרחוק מאוד ינטוש את הכוכב האדום, מה שאומר שמאדים מתישהו יישאר ללא ירחים. אולי מוטב לבקר שם ולו בשביל להספיק לצפות בהם לפני שייעלמו.

חייזרים ארציים: והפעם צפרדע שקופה

חייזרים ארציים התמונה יוצאת הדופן הזו היא לא משיעור אנטומיה… ככה אכן נראית הצפרדע, המוכרת בשם המאוד-קליט: Hyalinobatrachium yaku. הכינוי שלה הוא Glass Frog, הצפרדע עם

צילום שמש דרך פילטר כפול

צילום שמש דרך פילטר כפול השמש היא אובייקט נהדר. גם בצפייה וגם בצילום. השמש היא האובייקט האובייקט היחיד בשמים שאנו יכולים לראות משתנה בצורה מהירה,

הספקטרום האלקטרומגנטי

הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל