הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר
אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים וולאנס, במרחק מדהים של 70 מיליון שנות אור.
מה משמעות המרחק הזה? דמיינו מסע כה ארוך שלאור עצמו, הדבר המהיר ביותר שאנחנו מכירים, לוקח 70 מיליון שנים להשלים אותו.
את הפלא המרוחק הזה גילה האסטרונום ג'ון הרשל, ב-23 בדצמבר 1834.
השם "הקוברה והעכבר" מגיע כמובן בגלל הסצינה המאוד גרפית שרואים בתמונה כשהקוברה משמאל והעכבר מימין.
הקוברה עצמה (משמאל) גם נקראת NGC 2442 ו- NGC 2443. למה שני שמות? בהתחלה, האסטרונומים חשבו שמדובר בשתי ערפיליות נפרדות, ומכאן הסימון הכפול.
ברוחב של כ-120,000 שנות אור, הגלקסיה הזאת היא לא אובייקט לא קטן בכללדי דומה לגלקסיית שביל החלב שלנו. מרחב עצום זה מלא באזורים הידועים כאזורי H II, מקומות בהם כוכבים חדשים נולדים, מאירים את הגלקסיה באור של חיים חדשים.
אחד המאפיינים המעניינים ביותר של הגלקסיה הוא חוסר הסימטריה שלה. למה היא לא נראית כמו גלקסיות ספירליות מסודרות שאנחנו מדמיינים? תאוריה אחת מציעה שמפגש קוסמי עם גלקסיה אחרת אולי הפריע למבנה שלה. דמיינו שני רקדנים קוסמיים, נוגעים בקצרה זה בזה ולנצח משנים את מסלולו של האחר. אפשרות נוספת היא שהגלקסיה נעה דרך חומר בין-גלקטי לא אחיד, נתקלת בהתנגדות כמו סירה השטה במים, ומשנה את צורתה.
בתוך הגלקסיה הזאת, האסטרונומים גילו שתי סופרנובות, SN 1999ga ו-SN 2015F (סופרנובות הן פיצוצים עצומים המסמנים את סוף מחזור החיים של כוכב, מאפילים זמנית בבהירותם על גלקסיות שלמות).

עמודי אור יפנים, והקשר שלהם לזוהר הצפוני
לאחרונה נצפו תשעה עמודי אור זוהרים בשמי יפן, תופעה מרהיבה ונדירה שגרמה להתפעלות רבה. האם תהיתם פעם כיצד נוצרות תופעות טבע כאלה? התשובה לכך קשורה

Arp-142 הפינגווין והביצה
גלקסיות הפינגווין והביצה נפגשות בריקוד קוסמי מרתק. גילוי זה מספר סיפור של יצירה, עקמומיות וכוחות נסתרים

שבירת מהירות האור, האם אפשרית?
האם נוכל אי פעם לנוע מהר יותר ממהירות האור? במאמר זה נחקור את האתגרים והתאוריות המדעיות שמאחורי המסעות המהירים ביותר ביקום.

השמש אצלנו במצפה – 18/4/2023
השמש אצלנו במצפה – 18/4/2023 תוך כדי ההמתנה לשיגור החללית של SpaceX הספקנו לגנוב שתי תמונות של השמש שלנו.השמש ממשיכה להתקדם לשיא מחזור הפעילות שלה

זוהר הקוטב של נפטון
טלסקופ החלל ג'יימס ווב צילם בפעם הראשונה זוהר קוטב (אורורה) בכוכב הלכת נפטון. עד עכשיו, ראינו זוהר כזה רק בכדור הארץ ובענקי הגז צדק ושבתאי.

קשת כלואה בתוך ענן?
דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה… תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה