הכירו את גלקסיית הקוברה והעכבר

אחת מהגלקסיות היפות והייחודיות ביותר, הינה גלקסיית הקוברה והעכבר. היא ידועה בשמות שונים כמו NGC 2442/43, AM 0736-692, ו-ESO 59-8. הגלקסיה הזאת נמצאת בקבוצת הכוכבים וולאנס, במרחק מדהים של 70 מיליון שנות אור.

מה משמעות המרחק הזה? דמיינו מסע כה ארוך שלאור עצמו, הדבר המהיר ביותר שאנחנו מכירים, לוקח 70 מיליון שנים להשלים אותו.

את הפלא המרוחק הזה גילה האסטרונום ג'ון הרשל, ב-23 בדצמבר 1834.

השם "הקוברה והעכבר" מגיע כמובן בגלל הסצינה המאוד גרפית שרואים בתמונה כשהקוברה משמאל והעכבר מימין.
הקוברה עצמה (משמאל) גם נקראת NGC 2442 ו- NGC 2443. למה שני שמות? בהתחלה, האסטרונומים חשבו שמדובר בשתי ערפיליות נפרדות, ומכאן הסימון הכפול.

ברוחב של כ-120,000 שנות אור, הגלקסיה הזאת היא לא אובייקט לא קטן בכללדי דומה לגלקסיית שביל החלב שלנו. מרחב עצום זה מלא באזורים הידועים כאזורי H II, מקומות בהם כוכבים חדשים נולדים, מאירים את הגלקסיה באור של חיים חדשים.

אחד המאפיינים המעניינים ביותר של הגלקסיה הוא חוסר הסימטריה שלה. למה היא לא נראית כמו גלקסיות ספירליות מסודרות שאנחנו מדמיינים? תאוריה אחת מציעה שמפגש קוסמי עם גלקסיה אחרת אולי הפריע למבנה שלה. דמיינו שני רקדנים קוסמיים, נוגעים בקצרה זה בזה ולנצח משנים את מסלולו של האחר. אפשרות נוספת היא שהגלקסיה נעה דרך חומר בין-גלקטי לא אחיד, נתקלת בהתנגדות כמו סירה השטה במים, ומשנה את צורתה.

בתוך הגלקסיה הזאת, האסטרונומים גילו שתי סופרנובות, SN 1999ga ו-SN 2015F (סופרנובות הן פיצוצים עצומים המסמנים את סוף מחזור החיים של כוכב, מאפילים זמנית בבהירותם על גלקסיות שלמות).

 

שדון מעל האטמוספירה

"פשוט. וואו." – בשתי מילים אלה סיכמה האסטרונאוטית ניקול "ויפור" איירס את התמונה הנדירה שצליחה לתפוס. בתחילת יולי 2025 שהתה איירס בתחנת החלל הבינלאומית, והצליחה

הספקטרום האלקטרומגנטי

הספקטרום האלקטרו מגנטי על קצה המזלג דיברנו לא מעט על אובייקטים מרוחקים ועל טלסקופ החלל James Webb אבל דילגנו על הבסיס – מה זה בכלל

ביקור בכוכב ניוטרונים

הסודות הנסתרים של כוכבי ניוטרונים: מסע אל עולם של כבידה אדירה, צפיפות בלתי נתפסת, ופלאים אסטרופיזיקליים מרהיבים

שבוע ירחים – פלוטו

זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?טוב, שיקרנו.בערך…כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם

קשת כלואה בתוך ענן?

דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה… תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה

ערפילית הדיונון

ערפילית הדיונון הענק, המוכרת גם בשם OU4, התגלתה בשנת 2011 על ידי צלם האסטרונומיה הצרפתי ניקולא אוטרס. ערפילית זו בקבוצת הכוכבים "קפאוס", היא אחד מהמבנים

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: