מטאורים - הזיקוקין של השמיים

מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור הוא גוף שמימי (לרוב קטנטן מאוד), שארית של אסטרואיד חולף או זנב של שביט. כאשר הוא חודר את האטמוספירה של כדור הארץ, הוא עושה זאת במהירות אדירה (למעלה מ – 50 אלף קמ"ש!) והחיכוך עם האוויר גורם לו להפיק צבעים מרהיבים. הצבעים המאפיינים את המטאורים נובעים מיוניזציה של גזים באטמוספירה של כדור-הארץ כתוצאה מכניסתם המהירה.

קצת על הצבעים ועל נוכחות החומרים שמעידים עליהם:

  • סגול – קלציום
  • כחול ירקרק – מגנזיום
  • צהוב – ברזל
  • כתום – סודיום
  • אדום – חנקן וחמצן


כדי לצלם את הגוונים הללו בדיוק, צלמי אסטרונומיה משתמשים בטכניקות מתקדמות. צילום בחשיפה ארוכה כולל את כל המסלול של המטאור, ומגלה את שינויי הצבעים לאורך הדרך. מצלמות מיוחדות עם מסננים ברצועה צרה מבדילות את גלי האור המסוימים, ובכך עוזרות בזיהוי צבע מדויק. חיישנים ברזולוציה גבוהה משפרים את הלכידה של השינויים הכרומטיים הדקים.

אם כן, מעבר להתלהבות האסתטית, תמונות של מטאורים נושאות בערך מדעי עצום. ניתוח הצבעים מסייע בחשיפת הרכבם של המטאורים, ומציע הצצה אל אבני הבניין של מערכת השמש שלנו. עם כל "להבה" מטאורית שנלכדת, האמנות והמדע מתאחדים לתמונה מרהיבה.

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

שיר עברי ראשון נחת על הירח

השיר 'אימא שלי' מאת ללי מיכאלי נבחר לייצג את ישראל בשיגור SPACE-X חברת החלל של אילון מאסק, כחלק מפרויקט משותף של נאס"א ו-LUNAR CODEX שמטרתו לשמר נכסי תרבות עולמית על הירח

תמונה אמיתית של אטום בודד!

הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון

השמש – דיסקה מלאה

השמש – דיסקה מלאה חם מהתנור!היום ערכנו ניסוי ראשון עם טלסקופ שמש חדש שהצטרף למצפה.הטלסקופ (העליון בתמונה) נועד לצילום כל דיסקת השמש בעוד הגדול יותר

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: