תמונה אמיתית של אטום בודד!
הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?
בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון אטומים.
אם אטום הוא כל כך קטן, איך אנחנו רואים אותו בתמונה?
האטום שבתמונה, מסוג סטרונציום, נלכד באמצעות שדה חשמלי בין שתי אלקטרודות, ונראה במצלמה בזכות אור לייזר שפוגע בו. התמונה המרשימה הזו צולמה במעבדה של אוניברסיטת אוקספורד וזכתה בפרס הלאומי הבריטי לצילום מדעי, ובצדק.
כדי ללכוד ולצלם את האטום הבודד הזה, חוקרים באוניברסיטת אוקספורד משתמשים בשיטה מיוחדת מאוד: הם לוכדים את האטום בשדה חשמלי שמחזיק אותו במקום. לאחר מכן הם מאירים אותו עם לייזר, מה שגורם לאטום לפלוט אור קטן. האור הזה הוא מה שאנחנו רואים בתמונה. האתגר הגדול היה לקלוט את כמות האור הקטנה הזאת, שחלשה פי מיליארדים מהאור שנדרש לנו כדי לראות באופן רגיל. בדיוק בגלל זה התמונה הזאת כל כך מיוחדת ונדירה.
ולמה בכלל רוצים לצלם אטומים בודדים?
כשחוקרים מצליחים לראות אטום אחד ולשלוט בו, זה פותח את הדרך לפיתוח טכנולוגיות עתידיות פורצות דרך, כמו מחשבים קוונטיים. במחשבים כאלה, אטומים בודדים ישמשו לביצוע חישובים מסובכים במהירויות שאפילו המחשבים הכי מתקדמים של היום לא יכולים להשיג. בנוסף, היכולת לשלוט באטום אחד ולמדוד אותו בדיוק עצום יכולה לסייע בפיתוח שעונים אטומיים מדויקים במיוחד, מכשירי מדידה חדשניים, ואפילו שיטות הצפנה מתקדמות.
Image Credit – David Nadlinger, University of Oxford

תיעוד של השלב המוקדם ביותר אי פעם בהיווצרות מערכת שמש חדשה
1חם מהתנור – תיעוד של השלב המוקדם ביותר אי פעם בהיווצרות מערכת שמש חדשה בשבוע שעבר (אמצע יולי 2025), פורסמה תמונה שהיכתה גלים בקהילת האסטרונומית.

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?
בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

מירנדה – אחד הירחים הכי מרתקים במערכת השמש
דמיינו שאתם ניגשים לקצה של צוק, מתקרבים לאט לאט ומביטים מטה, ולפניכם נפערת תהום בעומק של 20 קילומטרים… * * * כדור הגלידה שבתמונה הוא

שתי טבעות, שני פיצוצים
סופרנובה היא רגע שבו כוכב מת בפיצוץ עצום. בתוך זמן קצר הכוכב מעיף החוצה את החומר שלו, והחומר הזה ממשיך להתפשט כמו בועה במשך מאות

בצל בחלל?
המבט הזה לקו האופק מציג לנו תמונה שנראית כמו גלקסיה קרובה מדי, אבל היא למעשה עקבות דחף של טיל רגיל – שמוארות באופן לא שגרתי. אף

חורים שחורים – חלק 1
בלא מעט פוסטים על גלקסיות אנחנו מדברים על חורים שחורים שנמצאים במרכזן.מה זה בכלל חור שחור, איזה סוגים של חורים שחורים קיימים, ואם חור הוא