Arp-142 הפינגווין והביצה

תכירו, פינגווין וביצה.


האובייקט שבתמונה שלפנינו נקרא Arp 142, אלה שתי גלקסיות (מאוד גדולות ורחוקות), הגלקסיה שנראית כמו ביצה עם גוון לבן/כחול ירקרק קרובה יותר אלינו, והגלקסיה השניה, העקומה, עם הגוונים הכחולים והאדומים, שמזכירה קצת פינגווין, רחוקה יותר. השם של הגלקסיה העקומה והצבעונית הוא NGC 2936, ושל העגולה הוא NGC 2937, אבל אנחנו נקרא להן הפינגווין והביצה.


הגלקסיה העקומה נראית ככה משתי סיבות; 

הראשונה היא שהיא פחות עקומה ממה שנראה לנו, ובגלל הכבידה, כוח המשיכה של הביצה האור מתעקם, וגורם לגלקסיה הרחוקה יותר להיראות עקומה. 

הסיבה השניה היא שבעצם – כן, הגלקסיה של הפינגווין התעקמה קצת כי הביצה מושכת אותה, ומשפיעה על התוכן של הפינגווין. 

האזורים הכחולים מקבלים את הגוון מכיוון שהם נמשכים כלפינו (כלפי המצלמה) לעבר הביצה. האזורים הוורודים/אדומים בשוליים של הפינגווין הם כוכבים חדשים שנוצרים כל הזמן עקב המשיכה בין שני הגלקסיות.


ה"ביצה" זו גלקסיה שיותר קרובה אלינו מהפינגווין (לכן אין עיוות בצורה) והעובדה שהיא לא פולטת אור אדום מצביעה על זה שבגלקסיה כבר לא נוצרים כוכבים חדשים כי היא זקנה יותר, ורוב החומר, האבק, והגז שיש בתוכה כבר סיים להשתלב ולהפוך לכוכבים. 


יש אירוניה מאוד גדולה בזה שמתוך הפינגווין והביצה, דווקא הפינגווין הוא זה שנוצרו בו כוכבים חדשים והביצה היא הגלקסיה הזקנה והישנה.


למרות האירוניה, ההבטחה שיש בביצה – תתקיים, ושני הגלקסיות בעתיד ימשכו זו-את-זו לכדי השתלבות, ויצרו גלקסיה אחת חדשה, ישות אחת. היא תהיה אדומה וזוהרת בלבן ואדום בגלל הכמות הגדולה של הכוכבים שיווצרו בתוך הגלקסיה החדשה הזאת.


איך נקרא לשילוב הזה של הפינגווין והביצה? ביצינגווין? פינגוויצה?

יש לנו כמה מיליוני שנים לחשוב על שם, אז יאלה לעבודה.

סופרנובה חדשה בגלקסיית NGC4216

אי שם בעבר, לפני כ 55 מיליון שנים בגלקסיה רחוקה רחוקה בצביר הגלקסיות בתולה, העונה לשם NGC 4216, התרחש אירוע דרמטי. במערכת של שני כוכבים

שבוע ירחים – ירחי שבתאי

מה סופו של כל ירח? יש שתי אופציות. הירח אמנם מסתובב סביב כוכב הלכת, אבל המעגל הזה לא *מושלם* וזה אומר שהירח או מתקרב טיפה

NASA, ESA, CSA, STScI; J. DePasquale, A. Koekemoer, A. Pagan (STScI).

השוואה של ווב והאבל – עמודי הבריאה

האבל מול James Webb – עמודי הבריאה עמודי הבריאה הם חלק מערפילית הנשר – בית יולדות לכוכבים חדשים, ואחת מתמונות האסטרונומיה המפורסמות בהיסטוריה/בתמונה להלן אפשר לראות

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: