
גלקסיה לא סדורה שצילם טלסקופ החלל האבל
NGC7292 היא גלקסיה די מפוזרת ועל כן מסווגת כגלקסיה לא סדורה.
הגלקסיה נמצאת במרחק של כ 44 מיליון שנות אור ובתמונה ניתן לראות כוכבים מגלקסיית שביל החלב ועוד כתמים רבים של גלקסיות מרוחקות הרבה יותר.
NGC7292 אמנם חסרה את המבנה הספירלי או האליפטי של גלקסיות "רגילות" אבל ניתן להבחין שבליבה ישנו מבנה דמוי מוט שנמתח מימין לשמאל. זה מאפיין לא שכיח בגלקסיות לא סדורות ולרוב ניצפה בגלקסיות ספירליות (כמו שביל החלב).
למרות מרחקה היחסית קרוב אלינו, בהירות הגלקסיה נמוכה מאוד ולרוב קשה להפרדה מהרקע. זה נובע מכיוון שגלקסיה זו מכילה כמות גדולה מאוד של גז לעומת כוכבים וגז מאיר בעוצמה פחותה הרבה יותר.
טלסקופ החלל האבל צפה בגלקסיה הזו כדי לתת הבנה טובה יותר לגבי ההשלכות של סופרנובה לאחר מספר שנים. סופרנובה התגלתה בגלקסיה הזו בשנת 1964 ומחקר של הסביבה המיידית של הסופרנובה עוזרת לחוקרים להעריך טוב יותר את גודל הכוכב שהתפוצץ. בנוסף, מחפשים האם לאותו כוכב היה שותף – כוכב קטן יותר שאולי שרד את הפיצוץ. הסיכוי שהיה כוכב נוסף הוא גבוה מאוד מאחר ויותר מחצי מהכוכבים ביקום הם כוכבים כפולים – שתי שמשות ואף יותר שחגות אחת סביב השניה. הסיכוי שהכוכב השכן (אם אכן היה) גם שרד את הפיצוץ תלוי כמובן במרחקו מהכוכב הראשי.
טלסקופ החלל האבל, למרות גילו המתקדם (מעל 30) ממשיך לספק הצצות משוגעות אל היקום שלנו

מיזוג אדם ומכונה? ניורולינק בניסוי אנושי ראשון
יכול להיות שהסיכוי הגדול ביותר שלנו לבקר במאדים בימי חיינו יגיע דווקא מכיוון לא צפוי?

שבוע ירחים – פלוטו
זוכרים שאמרנו כמה פעמים שירח זה משהו שמסתובב סביב כוכב לכת?טוב, שיקרנו.בערך…כדור הארץ מושך את הירח, ובגלל זה הירח מסתובב סביב כדור הארץ. אבל בעצם

צילום שמש דרך פילטר כפול
צילום שמש דרך פילטר כפול השמש היא אובייקט נהדר. גם בצפייה וגם בצילום. השמש היא האובייקט האובייקט היחיד בשמים שאנו יכולים לראות משתנה בצורה מהירה,

צה"ל מוציא לדרך את מנהלת החלל הראשונה
ברוכים הבאים לעידן החדש: מנהלת החלל של צה"ל מפתחת את גבולות ההגנה לחלל, ומבטיחה עתיד טכנולוגי וביטחוני לישראל

האם הקטבים של כדור הארץ בעצם הפוכים?
הקוטב הצפוני של כדור הארץ הוא הקוטב הדרומי, ולהיפך. אנחנו מדברים על השדה המגנטי של כדור הארץ, הרי אם לא ידעתם – כדור הארץ הוא

תמונה אמיתית של אטום בודד!
הביטו רגע על שיערה אחת בגופכם – היא די דקה. כמה אטומים ניתן לסדר על הקוטר (עובי) שלה?בחישוב די בסיסי, כמה מאות אלפי עד מיליון