הנורה שתדלקה את הקונספירציה

בקליפורניה, אלאמדה, ליברמור, בתחנת מכבי האש, נמצאת הנורה שדולקת באופן רצוף הכי הרבה זמן בהיסטוריה. 

הנורה דולקת כבר יותר מ-120 שנה (מאז 1901), והיא אפילו לא מחוברת למתג כיבוי והדלקה. יש לה בטרייה כגיבוי למצבי חירום, ומצלמות אבטחה שצופות עליה 24/7. הנורה יוצרה באופן ידני, שלא כמו שאר הנורות שנוצרות בפס-יצור,  והורכבה בתחנת מכבי האש כדי שהכבאים יוכלו לראות אחד את השני בחושך, ולא להתנגש בדברים.

איך זה יכול להיות שנורת להט ישנה דולקת כבר מעל מיליון שעות? הרבה הרבה מעבר ליכולת של נורות שנוצרות עד היום? זה בגלל קונספירציה שהוכחה כאמיתית, שידועה בשם "קרטל פיבוס".

בשנת 1879 תומס אדיסון השתמש בתוך נורת הלהט שלו בחוט כותנה, שיכל להישאר דולק למשך 14 שעות.

מהנדסים אחרים ניסו חוטים של פלטינה, וחומרים שונים, ולאט לאט אורך החיים של הנורות התחיל לגדול. עד 1920 בערך, אורך חיי הנורה הממוצעת גדל וגדל, עד שחלק מהן הגיעו ל – 2500 שעות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, יצרניות הנורות ברחבי העולם נתקלו בדילמה בעייתית; אורך חיי הנורות שהם מייצרים הלך והתארך יותר מדי, מה שפגע להן ברווחים.

הן יכלו למכור נורות שאורך חיי המדף שלהן ארוך כפי שירצו, אבל הרבה יותר משתלם למכור נורות שנשרפות אחרי זמן קצר, כדי שהלקוחות יצטרכו לקנות נורה חדשה בכל פעם. אוקיי

אבל מה עושים בנוגע למתחרים, שלא מקצצים ביכולות של הנורות שלהם?

1924 בג'נבה, שוויצריה, נפגשו מנהיגים מחברות התאורה הגדולות בעולם, ביניהן ג'נרל אלקטריק ופיליפס, כמו גם חברות בנילאומיות אחרות. החברות הללו יחדיו יצרו את מה שנקרא "קרטל פיבוס" על שם אל האור היווני Phoebus.

שם, בג'נבה, החברות הללו עשו ביניהן הסכם שיפגע בכל החברות כדי לעזור לכל החברות. הם הסכימו לשלוט באספקת הנורות של העולם. הסכנה הגדולה של כולן היא נורה אחת שדולקת יותר מדי זמן, ופוגעת להן ברווחים. ולכן, הם הסכימו שכל אחת מהחברות תעבוד קשה כדי להנדס נורות בעל אורך חיי-מדף מוגבל.

תארו לעצמכם – אם עד כה המהנדסים עבדו על ייצור של מוצר איכותי יותר, פתאום משלמים להם כסף רב על המצאת מוצר נחות, אך בעל ביצועים איכותיים, כדי שהקהל ימשיך לרכוש מהם. המהנדסים נאלצו לחשוב על דרכים להמציא נורות שדולקות במקסימום 1000 שעות, ולא יותר. מעבר לכך, מדי תקופה מסויימת חברי הקרטל אספו נורות מהפס יצור של כל אחת מהחברות, והעמידו אותן במבחן של אורך חיים, ואם המנורה של אחת או יותר מהחברות דלקה באופן משמעותי יותר מאשר 1000 שעות, הם היו חייבים לשלם קנס שהוכפל על כל 1000 נורות שנמכרו, ואם, חלילה וחס – הנורות דלקו יותר מ-3000 שעות, הקנס הוכפל פי 10! יש תיעוד אמיתי של הקנס שאכן נגבה מחברות מסוימות, בפועל!

למעשה, הקרטל הצליח במשימה, ועד 1934 אורך החיים של הנורות הוקטן עד ל1200 שעות בממוצע. כתוצאה מכך, כל חברי הקרטל ראו הצלחה יחסית גדולה, וההכנסות של כולן עלו באופן משמעותי. הציבור, כמובן, לא ידע על כך, והטענה שלהם היא שהפגישות נועדו לעדכן סטנדרט אחיד לכל העולם, וזו אגב הסיבה שלכל הנורות בעולם יש בסיס של הברגה. 

סה"כ הנורה שבתחנת מכבי האש בלברמור נוצרה לפני שנוסד קרטל פיבוס, ולכן לא הוחל עליה שום הגבלה בייצור. בנוסף, מכיוון שהנורה לא נכבית ונדלקת, אלא נשארת דולקת 24/7, לא נוצר עליה הלחץ שנוצר מהרחבה וכיווץ של שינוי בטמפרטורה, ולכן החומר שממנה הנורה עשויה לא מתבלה. בנוסף, היא דולקת במתח נמוך, רק בערך 4 וואט.

הקרטל תכנן לעבוד ביחד עד 1955, אבל בפועל הם התפרקו עוד בשנות השלושים. הבעיה בקונספירציות כאלה, היא שדברים כאלה לא מחזיקים מעמד. תחרות חיצונית מחברות אחרות, בנוסף לכך שחברות בתוך הקרטל הפסיקו לשתף פעולה גרמו להם להתחיל להתפרק, ובפרוץ מלחמת העולם השניה הם התפרקו לחלוטין. הקרטל הזה נכשל ונעלם, אבל העקרונות והשיטה שלהם פעילים עד היום, וזה נקרא "התיישנות מתוכננת". החל מסמארטפונים, שעונים, מכשירי מדידת משקל, ועד מכוניות, מצלמות, ואפילו בגדים, יצרנים שונים לפעמים מפעילים טקטיקה של התיישנות מתוכננת כדי להגדיל את הרווחים.

מפלורסנט לנורות LED, שוק הנורות כיום גדול יותר וטוב יותר, והתחרות שלו ברחבי העולם גדלה עד כדי יציאה מהכושר של התיישנות מתוכננת שפוגעת בשוק כולו, וכיום ניתן לקנות נורת LED בהירה יותר, חזקה יותר שתוכלו להיות בטוחים שאם תתקינו בבית שלכם, היא תחזיק מעמד עד היום שבו תמכרו את הבית עם הנורה עדיין בתוכו.