קשת כלואה בתוך ענן?
דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה…
תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה להיראות קסומה, אך למעשה היא מעוגנת בעקרונות הפיזיקה.
מה גורם לתצוגה מרהיבה זו?
זוהר עננים מתרחש כאשר אור השמש פוגע בטיפות מים או גבישי קרח בעננים – לחלקיקים זעירים אלה יש תפקיד מכריע. הם בדרך כלל קטנים ממיקרון אחד – כדי לשים את זה בפרספקטיבה, עובי של שערה אנושית היא בערך 70 מיקרון. כאשר אור השמש פוגש בחלקיקים זעירים אלה, הוא נשבר.
במקרה של זןהר העננים, אורכי גל שונים של אור נשברים בזויות שונות במקצת. כל אורך גל מתאים לצבע שונה. הפרדה זו של צבעים יוצרת את האפקט האירידסצנטי. אבל למה אנחנו לא רואים את זה בכל יום? התנאים חייבים להיות מדויקים: העננים חייבים להיות דקים, והטיפות או הגבישים בתוכם אחידים בגודל.
תופעה זו, היא דוגמה קלאסית לאינטראקציה של אור עם חלקיקים קטנים. זהו פלא טבע שזמין לכל מי שמרים את הראש בזמן הנכון ומקום הנכון. אז בפעם הבאה שתבחינו במשחק בלתי רגיל של צבעים בעננים, זכרו, זה לא רק תעתוע אור; זו פיזיקה בפעולה!

גלסיה לא סדירה שצילם טלסקופ החלל האבל
גלקסיה לא סדורה שצילם טלסקופ החלל האבל NGC7292 היא גלקסיה די מפוזרת ועל כן מסווגת כגלקסיה לא סדורה. הגלקסיה נמצאת במרחק של כ 44 מיליון

לקרוא ספר בחלל
אם ממש בא לכם להיות לבד, נגיד, כי אתם רוצים לקרוא ספר… המקום הכי בודד, והכי מרוחק מבני אדם שיש הוא ללא ספק החלל החיצון.

ארטמיס 2: הטיסה המאוישת הראשונה סביב הירח מאז 1972
בסוף השבוע הבא (06.02.2026), אם לא יהיו הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בני אדם עומדים להקיף את הירח בחללית בפעם הראשונה מזה יותר מ –

שבירת מהירות האור, האם אפשרית?
האם נוכל אי פעם לנוע מהר יותר ממהירות האור? במאמר זה נחקור את האתגרים והתאוריות המדעיות שמאחורי המסעות המהירים ביותר ביקום.

השמש תפוג-תוקף
בעתיד הרחוק, השמש שלנו תגיע אל קיצה. כמו חלב שפג תוקפו או פרי שמתכווץ ונרקב, גם השמש, בעוד כ-5 מיליארד שנים, תתנפח פי 200 מגודלה

פרפר גלקטי בחלל
טלסקופ ג’יימס ווב צילם "מערכת שמש" צעירה סביב הכוכב IRAS 04302+2247, שבה דיסקת גז ואבק יוצרת מבנה שנראה כמו פרפר. קצת הסברים על התמונה:הפס הכהה