המרכז האסטרונומי

קשת כלואה בתוך ענן?

דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה…

תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה להיראות קסומה, אך למעשה היא מעוגנת בעקרונות הפיזיקה.

מה גורם לתצוגה מרהיבה זו?

זוהר עננים מתרחש כאשר אור השמש פוגע בטיפות מים או גבישי קרח בעננים – לחלקיקים זעירים אלה יש תפקיד מכריע. הם בדרך כלל קטנים ממיקרון אחד – כדי לשים את זה בפרספקטיבה, עובי של שערה אנושית היא בערך 70 מיקרון. כאשר אור השמש פוגש בחלקיקים זעירים אלה, הוא נשבר.

במקרה של זןהר העננים, אורכי גל שונים של אור נשברים בזויות שונות במקצת. כל אורך גל מתאים לצבע שונה. הפרדה זו של צבעים יוצרת את האפקט האירידסצנטי. אבל למה אנחנו לא רואים את זה בכל יום? התנאים חייבים להיות מדויקים: העננים חייבים להיות דקים, והטיפות או הגבישים בתוכם אחידים בגודל.

תופעה זו, היא דוגמה קלאסית לאינטראקציה של אור עם חלקיקים קטנים. זהו פלא טבע שזמין לכל מי שמרים את הראש בזמן הנכון ומקום הנכון. אז בפעם הבאה שתבחינו במשחק בלתי רגיל של צבעים בעננים, זכרו, זה לא רק תעתוע אור; זו פיזיקה בפעולה!

מטאורים – הזיקוקין של השמיים

מטאורים – הזיקוקין של השמיים מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור

כוכבי ניוטרון

כוכב ניוטרון דיברנו על חורים שחורים וממש על קצה המזלג על ננסים לבנים. שתי תופעות אלה נגרמות בזמן מוות של כוכבים. חורים שחורים – כוכבים

העתקת התודעה למחשב – חיי נצח?

בפוסט הקודם דיברנו על האפשרויות שפרויקט נוירולינק של אילון מאסק פותח, אבל הוא רק ההתחלה של אחת מהמשימות הכי מסובכות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן; העלאת

צילום שמש דרך פילטר כפול

צילום שמש דרך פילטר כפול השמש היא אובייקט נהדר. גם בצפייה וגם בצילום. השמש היא האובייקט האובייקט היחיד בשמים שאנו יכולים לראות משתנה בצורה מהירה,

גלקסיית המערבולת – צלילת עומק

גלקסיית המערבולת – צלילת עומק חוזרים לגלקסיות והיום אחת המרהיבות ביותר שיש – גלקסיית המערבולת או בשם הקטלוגי הקליט – M51גלקסיה זו היא אחת הנצפות,

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: