קשת כלואה בתוך ענן?

דמיינו שאתם הולכים לכם לתומכם בשדה פתוח, מרימים את הראש ורואים את התופעה המדהימה הזו שבתמונה…

תופעה זו, הידועה בשם "זוהר עננים" (Cloud Iridescence) עשויה להיראות קסומה, אך למעשה היא מעוגנת בעקרונות הפיזיקה.

מה גורם לתצוגה מרהיבה זו?

זוהר עננים מתרחש כאשר אור השמש פוגע בטיפות מים או גבישי קרח בעננים – לחלקיקים זעירים אלה יש תפקיד מכריע. הם בדרך כלל קטנים ממיקרון אחד – כדי לשים את זה בפרספקטיבה, עובי של שערה אנושית היא בערך 70 מיקרון. כאשר אור השמש פוגש בחלקיקים זעירים אלה, הוא נשבר.

במקרה של זןהר העננים, אורכי גל שונים של אור נשברים בזויות שונות במקצת. כל אורך גל מתאים לצבע שונה. הפרדה זו של צבעים יוצרת את האפקט האירידסצנטי. אבל למה אנחנו לא רואים את זה בכל יום? התנאים חייבים להיות מדויקים: העננים חייבים להיות דקים, והטיפות או הגבישים בתוכם אחידים בגודל.

תופעה זו, היא דוגמה קלאסית לאינטראקציה של אור עם חלקיקים קטנים. זהו פלא טבע שזמין לכל מי שמרים את הראש בזמן הנכון ומקום הנכון. אז בפעם הבאה שתבחינו במשחק בלתי רגיל של צבעים בעננים, זכרו, זה לא רק תעתוע אור; זו פיזיקה בפעולה!

מטאורים – הזיקוקין של השמיים

מטאורים – הזיקוקין של השמיים מטאורים, ה"קליעים" של מערכת השמש, כשנלכדים דרך עדשת המצלמה, מגלים לנו תובנות מדעיות מעניינות. ראשית כל יישור קו – מטאור

האבל מול ווב מתחרים על הגלקסיה NGC1566

חוזרים לגלקסיות והיום אחת המרהיבות ביותר שיש – גלקסיית המערבולת או בשם הקטלוגי הקליט – M51גלקסיה זו היא אחת הנצפות, המצולמות והנחקרות ביותר. היא קרובה

מוכנים לטיסה הארוכה בהיסטוריה?

דמיינו שאתם יושבים חגורים במטוס ליד החלון במטוס בואינג 747. המנועים מהמהמים, ועוד רגע אנחנו ממריאים לטיסה הארוכה ביותר שנעשתה אי פעם – בלי נחיתות,

שבתאי סוער

התמונה הדרמטית הזו שצולמה על ידי הגשושית קאסיני של נאס"א ב-2012, מציגה סערה על קוטבו הצפוני של שבתאי. מדובר בתמונה גולמית (Raw) – כלומר לא

השאירו פרטים וקבלו הודעה כשמתפרסמים תאריכים חדשים

שאלות? אנחנו כאן לכל צורך

ניתן גם להשאיר הודעה בטופס יצירת קשר: